פני משה/סוטה/ז/א

פני משה סוטה ז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' אילו נאמרים בלשונם. כל אדם בלשון שהוא שומע:

פרשת סוטה. מה שהכהן אומר לה:

ווידוי מעשר. בשנה השלישית בערתי הקדש מן הבית וגו' אומר בכל לשון דכתיב ואמרת לפני ה' אלהיך בכל לשון שאתה אומר:

קרית שמע. דכתיב שמע ישראל בכל ל' שאתה שומע:

ותפלה. כדאמר בבבלי דרחמי היא כל היכא דבעי מצלי:

וברכת המזון. דכתיב וברכת בכל לשון שאתה מברך:

ושבועת העדות ושביעת הפקדון. בכל לשון שהשביעם ולא הודו חייבין שבועת העדות ילפינן לה דכתיב בה ושמעה קול אלה בכל לשון שאתה שומע ושבועת הפקדון גמר תחטא תחטא משבועת העדות:

גמ' אמר ליה ר' יונתן. דלהכי לא איצטריך דפשיטא היא דאם אינה שומעת על מה היא עונה אחריו אמן:

אלא דבא הכתוב ללמדינו שלא יאמר לה ע"י תורגמן. דכתיב ואמר הכהן אל האשה:

לא מצינו כו'. איידי דאיירי בע"י תורגמן מייתי לה הכא:

עם שרה בלבד. דכתיב ויאמר לא כי צחקת:

ע"י התורגמן. ע"י מלאך:

הדיבור נפלה לה. לא שדיבר עמה אלא שהגיע לה מאמר ה' ע"י מלאך כדאמ' בב"ר וי"א ע"י שם בן נח והא דקאמר ויאמר ה' לה שנפל לה מאמר ה':

כמה כירכורים כירכר. כמה עילות וסיבות שעשה כדי לדבר עמה עד שהוצרך מתחילה לאמר לאברהם למה זה צחקה שרה ולא דיבר עמה מתחילה:

מתאוה כו'. כלומר לא שאין חפצו ית' להשיח עם שרה אלא מפני שהקב"ה מתאו' לשיחתן של צדקניות ולפיכך דיבר לאברהם ואז ענתה לא צחקתי ואם הי' יתברך מדבר מתחילה עמה לא תענה כלפי שמיא כן:

וענית ואמרת. בכל לשון שהוא עונה:

ודברת בם. בכל לשון שהוא מדבר:

והיו. בהוויתן יהו:

אלוניסתין. לשון יוני הערוך:

בעא. הי' רוצה לעכבן דסבר כרבי דאינו נאמר אלא בלה"ק:

כך אומר אני. בתמיה דמי שאינו יודע לקרות ק"ש בלה"ק שלא יקרינה כל עיקר:

הרי מגילת אסתר כו'. דאינו יוצא בה אלא באשורית:

א"ר מנא. שניי' התם שהיה יודע אשורי' ולעז ולפיכך אינו יוצא אלא אשורית:

בלעז. כלומר אם לא היה יודע אלא לעז יוצא בה גם בלעז כבק"ש:

ותפילה. בלשון שהוא שומע כדי שיהא יודע לתבוע צרכיו:

כתניין שבלבנו. כלומר דהב"ד משביעין אותן על תנאי שבלבנו ועל דעתנו ולא על תנאי שבלבכם ולפיכך צריך נמי בשבועת הדיינין שיבינו אותה וכן א' בבבלי שבועות ריש פ"ו שבועת הדיינין אף היא בלשונה נאמרה:

חזקה כתנאי שבלבינו הוא משביעו. כלומר אפילו מן הסתם שלא פירשו להם ודאי על תנאי שבלבינו הוא משביען ולמה הוא מתנה ומפרש להם כך:

מפני ההדיוטות. שלא לעשות היתר לעצמן ויאמרו יש תניין בשבועות כלו' שבלבם תנאי אחר על השבועה אבל באמת אין תנאים בשבועות ואפילו לא פירשי:

והא כתיב כי את אשר ישנו פה עמנו עומד היום. ואת אשר איננו וגו'. דאלמא שצריך לפרש להם לא על דעתכם כו':

מה שמע מינה. היכן שמענו זה מזה הפסוק:

הדורות הבאים אחרינו אין בלבם תניי. כלומר דלכך אמר משה ואת אשר איננו כמו הדורות הבאים אחרינו אין תנאי בלבם כך אין תנאי שבלבכם כלום דעל דעת המקום ועל דעתי אני משביע אתכם:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >

מעבר לתחילת הדף