פני משה/כתובות/יא/ג

פני משה כתובות יא ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מכרה כתובת'. מנה ומאתים:

לא תמכור את השאר. התוספ' אלא בב"ד ור"ש קאמר לה דאמר אין מוכרת שלא בב"ד אלא למזונו' וזו מכיון שגבתה מקצתה אין לה מזונות:

וחכ"א מוכרת היא. לכתובה ואפילו לפרקים ואע"פ כן מוכרת היא בנתיים למזונות שאע"פ שגבתה מקצת כתובה לא אבדה מזונותיה:

וגרושה לא תמכור. לכתובה אלא בב"ד דטעמא מאי אמור רבנן אלמנה בין מן האירוסין בין מן הנשואין מוכרת שלא בב"ד לפי שאין אדם רוצה שתתבזה אשתו בב"ד וגרושה לא איכפת ליה והלכה כחכמים:

גמ' וכותבת. בשטרי המכירה אלו למזונות מכרתי או לכתובה כדמפרש בבבלי דף צ"ו טעמיה דרבי יהודה דעצה טובה קמ"ל כי היכי דלא ליקרו לה רעבתנותא:

ובזו כחה מיופה. כשכותבת סתם כדמפרש ואזיל:

באת מלוה בעדים. מלוה ע"פ שאינו יכול לטרוף מן הלקוחות אומר' למזונות מכרתי כדי שתוכל בעצמה לחזור ולטרוף מהם אם תבא לגבו' כתובתה כדלקמן:

באת מלוה בשטר. ואם בא מלוה בשטר ורוצה לטרוף הדמים מהלקוחות שהרי היא מוכרת לי"ב חדש והלוקח מפרנס אחת לשלשים יום אומרת לכתובה מכרתי ושיעבודה קודם ואינו יכול לטרוף:

ואפילו באת מלוה בעדים כו'. כלומר דפריך על הא דאמרינן דבמלוה בעדים כחה יפה לומר למזונות מכרתי כדי שתחזור לטרוף לשם כתובה ואמאי:

ולא אמרין לה חוי זבניך. הרי שטר מכירתך שמכרת ונהי דאחריות דעלמא לא קבילת עלה דקי"ל אלמנה שמכרה אחריו' על היתומים מ"מ אחריו' דנפשה מי לא קיבלה:

תיפתר שהוקיר המקח. כלומר שמכרה בזול והמקח הוא ביוקר והוי מקח טעות והילכך חוזרת וטורפת אבל בלאו הכי אמרינן אחריות דנפשה קבילת עלה כדמסיק בבבלי דף צ"ז:

כשם שאדם חס כו'. ולרבי יוחנן הא דקאמר במתני' וגרושה לא תמכור אלא בב"ד מוקי לה כר"ש מטעמא דאין לה מזונות ואינה מוכרת אלא לכתובה כדמוקי בבבלי לחד מ"ד:

זו גרושתו. שהיתה קרובתו ובשרו:

הוות מעיקה לי' סגין. היתה מצערתו הרבה:

שיבקה. גירשה שאין זה כבודך להצטער כ"כ עמה:

א"ל. הכתובה רבה עלי ונתן לו ר"א הכתובה וגירשה והלכה וניסת לשומר העיר וירד זה מנכסיו ונעשה סגי נהור והית' מחזרת עמו על הפתחים בכל העיר להנהיגו ופעם א' חזרתו על כל העיר ואין מי שנתן לה כלום ואמר לה אין כאן עוד שכונה אחרת ואפשר שם יתנו לנו ואמרה יש ובשכונה זו דר בעלי שגירשני ואין בי כח ליכנס שם מפני הבושה והתחיל להכותה ולהתקוטט עמה בשביל זה ועבר ר' יוסי הגלילי ושמע קולן שהן מתבזין בשוק ולקחום והביאום לתוך בית אחד משלו והיה מעלה להן מזונות ומפרנסן כל ימי חייהם על שם ומבשרך וגו':

אפי' כן. נשמע קולה ושמעו שאמר' לא טוב היה לה צערה שחוץ לגופה מצערה לתוך גופה כלומר שהיתה קובלת על שהיא מוכנע' ומושפלת להתפרנס מר"י הגלילי שגירש' ויותר נוח הי' לה לסבול הצער והמכות מבעל' זה מלהתפרנס עכשיו ממנו כי גחלי' הוא חותה על ראש':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף