פני משה/כתובות/יא/ב

פני משה כתובות יא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' בין מן האירוסין. שאין לה מזונות ומוכרת לכתובה:

בין מן הנשואין. שהיא מוכרת למזונות מוכרת שלא בב"ד כלומר שלא בב"ד מומחין ומ"מ צריכה למכור בפני שלשה שיהיו בקיאין בשומת קרקע:

ר"ש אומר מן הנשואין. שהיא מוכרת למזונות מוכרת שלא בב"ד שאי אפשר לה להיות יושב' ומתענה עד שיזדקקו לה ב"ד אבל מן האירוסין שאין מכירתה אלא לכתובה לא תמכור אלא בב"ד ואין הלכה כר"ש:

גמ' מיסבר סבר ר"ש. כלומר לטעמא דר"ש דסבר במזונות הדבר תלוי וכל שיש לה מזונות מוכרת שלא בב"ד והילכך אם פסק עמה לזון מן האירוסין מוכרת שלא בב"ד:

פסק שלא לזון מן הנשואין גרסי'. וכן בנשואין אם פסק עמה שלא לזון אותה לא תמכור אלא בב"ד דבמזונות הדבר תלוי:

דברי חכמים כלומר ומה טעם לדברי חכמים דלא מחלקין בין מן האירוסין למן הנשואין וקאמר ר' אחא דה"ט מפני שחס על כבוד אלמנתו בין שהיא מן האירוסין בין מן הנשואין ואין אדם רוצה שתתבזה אלמנתו בב"ד. וכן אמר ר' יוחנן ה"ט בבבלי דף צ"ז:

המוחלת כתובתה ליתומים. אע"פ כן היא ניזונת משלהם:

וקשיא. לן עלה אילו אשה שאין לה כתובה שמא יש לה מזונות בתמיה דהא כל שאין לה כתובה אין לה תנאי כתובה ומשני ודאי בעלמא אשה שאין לה כתובה אין לה מזונות:

ברם הכא לא דייך וכו' להבריחה ממזונותיה. בתמיה דאין לך משיב רעה תחת טובה מזה והילכך ניזונת משלהן:

ובלבד מן השופי. שתובעת מדעתה ומרצונה:

הא מאונס. אם תבעה כתובה ע"פ אונס לא אבדה מזונות:

כהדא ארמלתא דר"א רמו בה. היורשין עשו ערמה ואמרו לה רבי בא בר כהן רוצה להשיאך ותבעה כתובתה בב"ד ואבדה מזונותיה:

מן דאתידעין מילייא. משנתודע הדבר שע"פ ערמה ותחבולה נעשה הדבר ושאלו לרבי יוסי ואמר שתחזור למזונותיה שהרי לא מדעתה תבעה:

שנים וג' חדשים שלא לתבוע מזונותיה. ובבבלי ריש פירקין קאמר שנים וג' שנים וכדמוקי התם שנים לעניה ושלש לעשירה:

אבדה מזונותיה דאינון תלתי ירחייא. אבדה מזונות של אלו ג' חדשים שעברו משום דאמרינן מדלא תבעה ודאי מחלה ואין לה מזונות אלא משעת התביעה:

בשלא ללות. בשלא לותה למזונות בתוך אותו הזמן אבל אם לותה גובה:

בשאין בידיה משכון. הוא דאיבדה אבל אם תפסה משכון בתוך הזמן גובה אבל לאחר הזמן כבר מדין מחילה נגעו בה ואין תפיסתה כלום:

זו היא שאמרו בתחילה כו'. כלומר דאמרינן דנותנין לה מזון שלשים יום כדמפרש טעמא לקמן והילכך אם לא תבעה שנים וג' חדשים אבדה מזונותיה למפרע:

בסוף שלשים יום. אם נולדה הכחש' ביניהן היורשין אומרים נתננו והיא אומרת לא נטלתי מאי ועל מי להביא ראיה וקאמר דאתייא כהא דאמר רבי אבהו בשם ר"י כו':

פשיטא חדש הראשון כו'. כלומר אם יש הכחשה ביניהם הוא אומר נתן והיא אומרת לא נטלתי פשיטא הוא דאמרי' נתן:

חדש האחרון. כלומר חדש שלא בא עדיין ודאי לא נתן דאין הלוה נאמן לומר פרעתי קודם הזמן:

ימים שבנתיים זו היא שאמרו. כלומר על הימים שלמפרע וקרי להו ימים שבנתיים שהן משעה שלוה עד שעת התביעה ובהן שייך שפיר לומר אם נולד הספק והתביעה ביניהן על מי להביא ראיה הא בתחלה כלומר שאומר שנתן לה בתחלה על להבא פשיטא דלא נאמן כדאמרן ועליו להביא ראיה וכן במזונו' האלמנה:

אתא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. מילתא באפי נפשה היא דמפרש טעמא להא דאמרינן בתחלה מוכרין לי"ב חדש ונותנין לל' יום:

וימכרו מזון שלשים יום. ולמה אמרו לי"ב חדש ימכרו כל ל' יום ויתנו לה:

שלא להורע כחה של אשה. שמא בתוך כך יפסידו היתומים הנכסי' או ימכרו לצרכן:

ויתנו לה מזון י"ב חדש. יתנו לה כל המעות של מזון י"ב חדש ביחד:

אם אומר את כן נמצאת חב ליתומים. דשמא תנשא בתוך הזמן ולא יוכלו אח"כ להוציא מידה. ובבבלי מסיק הלכתא מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום:

כהדא דתני. שאם תפסה ממון הרבה אין מוציאין מידה:

מהו מימר לה חוי מה בידך. כלו' אע"פ שאין מוציאין מידה מה שתפסה מהו אם אומרים לה הראינו מה שיש בידך כדי שנחשוב עמך כמה הוצאת למזונותיך:

מכיון שהיא עתידה לישבע בסוף. כשתגבה כתובתה אפילו מה בידך אמרין לה תהי כלומר תהי תחת ידך ולא אמרינן לה חוי שהרי בלאו הכי צריכה לישבע:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף