פני משה/כתובות/ט/י

פני משה כתובות ט י

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' שני גיטין ושתי כתובו'. זמן כתובה ראשונה קודם לזמן גט ראשון וזמן כתובה שניה קודם לגט שני כדמפרש בגמר':

גובה שתי כתובות. שהרי גירשה והחזירה וכתב לה כתובה שנייה:

שתי כתובות וגט. שקדמו שתיהן לגט ובגמרא מפרש לה:

כתובה ושני גיטין. כתובה בנישואין הראשונים וגירשה והחזיר' ולא כתב לה כתובה וחזר וגירשה:

כתובתה. שכתב לה כשהיה קטן קיימת וכן בגר כתובה שכתב לה בהיותו עכומ"ז:

גמ' והוא שיהא הגט יוצא מכתוב' לכתובה. כלומר שכל כתובה קודמת לגט שאחריו כדפרישית במתני' וגט ראשון הוא בין כתובה לכתובה אבל כשקדמו שתי הכתובות לגט ראשון לא שהרי כשהחזירה לא כתב לה כתובה ואינה גובה אלא אחת כדתנן שתי כתובות וגט כו':

עד כדון בשוות. אשתי כתובות וגט א' קאי דאינה גובה אלא אחת בשהיו סך שתי הכתובות שוות ואי זו מהן שתרצה תגבה מזמן הראשונ' או מזמן השניי':

היה בזו מנה ובזו מאתים. איזו מהן גובה:

בראשונה. כתובה הראשונה וטורפת לקוחו' מזמן הראשון:

והתוספ' גובה מן זמנה של השניה. כלומר הא דאמרי' בשניה אם תרצה לגבו' התוספ' גובה מזמן שנייה ואם תרצה לגבות בלא התוספ' תגבה מן זמן הראשונה:

לית הדא אמרה. בניחותא היא כלומר ודאי לא שמענו דין זה מהמתני' דקתני שתי כתובות שהן שוות אינה גובה אלא אחת וכן נמי הא דלקמיה:

ההן דיזיף. הלוה מחבירו וכותב לו שטר וחזר ולוה ממנו כפי אותו סך הראשון צריך שיכתוב לו בשטר השני לבד מן שטר הראשון שיש לי אצלך דאל"כ אינו גובה אלא אחד כמו בשתי כתובו':

אורחא דאיתתא. טעמא מפרש מפני מה אמרו בשתי כתובו' אינה גובה אלא אחת משום דדרכה של אשה כשמאבדת כתובתה תאמר לעשו' לה אחרת וחיישינן שאבדה הראשונה ועשה לה השניה והילכך אינה גובה אלא אחת:

אלא כי. האי אלא בניחותא הוא כלומ' כן נמי אורחא דבר נש לומר אבד שטרי עשה לי אחר והילכך צריך לכתוב לבד מן שטר הראשון דאל"כ חיישינן שמא אבד הראשון ועשה לו האחר ואינו גובה אלא הא':

אלא כי אפשר יודי ליה. בתמיה כלומר אלא אפשר לומר דהוא מודי ליה שהראשון הוא מזויף להא לא חיישינן אלא דטעמ' שמא אבד הראשון כדאמרן:

אעיל עובדא קומי רבי יוסי. שאל השאלה זו לפניו אהא דקתני במתני' המגרש את אשתו והחזירה על מנת כתובה ראשונה מחזירה ואכתובה ושני גיטין קאי ופריך לא כן אר"י שטר שלוה בו ופרעו אל ילוה בו באותו יום שכבר נמחל שיעבודו כדאמר בבבלי פרקין דף פ"ה ובהרבה מקומות והכא נמי נימא אחלה לשיעבודא קמייתא כשמחזירה:

כאן בשלא פרעו. לא נמחל שיעבודו ומתני' נמי בשלא פרע לה הכתובה קודם שהחזירה וקמ"ל דאף על גב דהוציאה שני גיטין אין לה אלא כתובה אחת שעל מנת כתובה ראשונה מחזירה:

תרין אמורין. פליגי בהא דקתני במתני' קטן שהשיאו אביו כתובתה קיימ' חד אמר דוקא אעיקר כתובה קאי אבל לא לתנאי כתובה ולשארי דברים וחד אמר לתנאי כתובה נמי וכהאי גוונא פליגי בבבלי סוף פירקין אם יש לה תוספת או לא וכן בהמגרש אשתו והחזירה דעל מנת כתובה ראשונה החזירה פליגי הכי נמי אם דוקא לכתובה או אפילו לתנאי כתובה נמי כדלקמן ריש פרק הנושא:

ניחא גר. דקתני כתובתה קיימת כשמגרשה עכשיו אלא קטן וקטן מגרש בתמיה:

קיימתיה. למתני' כהאי דאמר רבי אלעזר בפ"ק גבי חרש ושוטה שכנסו דאין להן כתובה נתפקח החרש ונשתפה השוטה ורצה לקיימה כתובתה מנה ואר"א והוא שבא עליה משנתפקח או משנשתפה והכא נמי בשבא עליה משהגדיל וקמ"ל שאף על פי שלא חידש לה כתובה משהגדיל כתובתה הראשונה קיימת:

סליק פירקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף