פני משה/יבמות/יד/א

פני משה יבמות יד א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כשם שהוא כונסה ברמיזה. מה טעם קאמר כלומר כקידושין כך גירושין וכן פקח בחרשת ברמיזה כנס לה עד שנתרצית לו וברמיזה יוציא אם רצה להוציא:

פיקח שנשא פיקחת ונתחרש'. אע"פ שקידושי' קידושין גמורין היו אם רצה יוציא דבגט לא בעינן דעת האשה כדמפ' במתניתן דלקמן:

נשטתתה לא יוציא. אעפ"י שיודעת לשמור את גיטה ומתגרשת מן התורה תקנו חכמים שלא יגרשנה כדי שלא ינהגו בה מנהג הפקר והילכך לא קתני הכא עולמית כדקתני בסיפא משום דבדיעבד אם נשאת בגט זה לא תצא והכי מפרש לה בבבלי ובגמרא דהכא פליגי בה אמוראי:

נתחרש. הוא לאחר קידושין הואיל וקידושיו קידושי' גמורין לא יוציא עולמי' דלא אתו גירושין שאינן גמורין ומפקיעין קידושין גמורין:

גמ' כיצד הוא עושה. בגירושי חרש רומז כו':

כשם שהוא רומז. כלומר כשם שסומכין על רמיזה שלו כך אם הוא נרמז מאחרים סומכין על זה ולא אמרינן אפשר שטעה במה שנרמז לו וכדתנן פ"ה דגיטין חרש רומז ונרמז:

מתניתא. דקתני כשם שהוא כונס כך הוא מוצי' דוקא בשקידשה בכסף דלאו קידושי מעשה הן:

קידושיו מעשה. ולא מבטלי להו גירושי רמיזה שאינן מעשה:

אשתו של חרש. שבא עליה אחר מהו:

אפי' אשם תלוי אין בה. דלא מספקינן לה באשת איש כלל מן התורה. וכלישנא קמא דשמואל בבבלי ריש פירקין:

וקאמר הש"ס מכיון דאת אמר דאפי' אשם תלוי אין בה. ואפי' חשש קידושין אין לחרש מדאוריית' ש"מ דאם בא אחר וקידשה תפסו בה הקידושין:

גירשה. זה האחר שקידשה:

מותרת לחזור להראשון. החרש דאע"ג דגבי קידושי ספק אם בא אחר וקידשה דקי"ל מגרש ראשון ונושא שני אבל לא יגרש שני וישא ראשון שמא יאמרו גירש ראשון ונשא שני ונמצא זה מחזיר גרושתו הני מילי כשהראשון יש לו קידושין מן התורה שאז יש לחוש שמא גירש אבל החרש שאין לו לא קידושין ולא גירושין דבר תורה ליכא שמא יאמרו גירש החרש משום דיתלו בגירושי הפיקח הואיל וקידושי החרש דרבנן הן ותפסו קידושי הפיקח ולא אתו למיטעי:

הדא היא דתני ר' חייה כו'. מתוספתא דר"ח אית לן למילף דין זה דאם גירשה הפיקח אחר קידושיו מותרת לחזור להחרש:

אשתו של חרש שגירשה החרש ונשאת לחרש אחר או לפיקח. כלומר ואצ"ל לפיקח קורא אני כו' דהואיל ונשאת לכיוצא בו אסור להחזירה דהוי מחזיר גרושתו ומכל שכן כשנשאת לפקח דמחזיר גרושתו מן הנשואין גמורין הוא:

אשתו של פקח. אבל אם היתה מתחלה אשת פקת וגרשה ונשאת לחרש ולא גרסינן הכא או לפקח:

איני קורא עליה כו' גרסינן דלא אתי נשואי' דחרש דמדרבנן ואסרי אפקח משום מחזיר גרושתו הואיל ולאו נשואין גמורין הן לגבי נשואי הראשון אלמא דלא גזרינן דאתו למטעי ולומר דזה מחזיר גרושתו משנשאת משום דכ"ע ידעי דנשואי חרש לאו כלום הן לגבי נשואי פקח והכא נמי אם קידשה הפקח אחר נשואי החרש וגירשה מותרת לחזור להחרש הואיל והחרש לא גירשה לא אסרה עליו וליכא למיגזר שמא יאמרו גירש כו' משום דרואין שנשאה הפקח דכ"ע ידעי דקידושי חרש דרבנן הן ויתלו דלהכי תפסי בה קדושי הפקח ולא משום שגירשה החרש:

אשתו של חרש שהלך בעלה כו' תצא מזה ומזה. כדתנן לעיל ריש פ"י הואיל ונשאת לכיוצא בו ומכ"ש כשנשאת לפקח:

אשתו של פקח שהלך כו' הוינן סברין מימר. היו מתחלה רוצים לומר דדמיא לדלעיל דנשואי חרש לא אסרי אפקח והילכך יוציא החרש ויקיים הפקח:

עוד היא באילין קנסייא. כלומר דחזרו לומר דלא דמיא להא דלעיל דשאני התם דלא עבדה איסורא אבל הכא דעבדה איסורא קנסו בה רבנן בכל הקנסות דתנן התם גבי אשה שהלך בעלה וניסת ואח"כ בא בעלה:

נשתטתה כו' מפני גרירה. שנגררת אחר כל אחד ונוהגין בה מנהג הפקר:

אמר תלתא. תלת מילי איכא בינייהו:

עבר וגירש. דלמ"ד מפני גרירה גירש. בדיעבד הוו גירושין כיון דליכא אלא איסור דרבנן שלא ינהגו בה הפקר בדיעבד הוי גט:

מ"ד. ולמ"ד דטעמא שאינה יכולה לשמור את גיטא אסור אפי' בדיעבד דמדאורייתא לא הוי גיטא דכתיב ונתן בידה מי שיש לה יד לגרש עצמה יצתה זו שאין לה יד:

יש לה בן או אב או אח. נמי איכא בינייהו דלמ"ד מפני גרירה אסור שאין יכולין לשמרה מן ההפקר:

ולמ"ד שאין יכולה כו'. הרי יש לה אב ויכול לשמור גיטה ומתגרשת על ידי אביה ואחיה:

פעמים שוטה פעמים חלומה. נמי איכא בינייהו דמפני גרירה אסורה שאינה נשמרת כשהיא שוטה:

ולמ"ד שאינה יכולה לשמור גיטה וזו יש לה עתים שיכולה לשמור גיטה. ומתגרשת כשהיא חלומה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף