פני משה/יבמות/יב/ו

פני משה יבמות יב ו

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' מצות חליצה כו' עצה ההגון לו. כדמפרש בגמרא:

בלשון הקודש היו אומרים. כדיליף לה מקראי במס' סוטה פרק ואלו נאמרין:

בתלמידים. היושבי' שם לפני רבן בשעת חליצה:

מצוה על כל העומדין שם. והלכה כרבי יודה:

גמ' מהו את ההוגן לו. מאי עצה הוגנת:

אין הוה סב. אם היה הוא זקן אומרים לה זה הזקן למה לך:

היא טליתא. ילדה והוא זקן אומרי' לו ילדה היא והיא תבזה אותך תמיד ואל תכניס קטטה לתוך ביתך וכן הוא ילד כו':

היו שניהן רוצין. להתייבם ומיירי דאין שניהם שוין מצד שנותם והילכך אמר ר' יוסי אפיק לבר. דאפ"ה אומרים שיוציאה ויחלוץ לה:

ביבמה מי מרדף אחרי מי. אם הוא צריך לילך אחריה או היא צריכה לילך למקומו:

והכתיב ועלתה יבמתו השערה. דמשמע שהיא צריכה לילך אחריו:

יפה לימדנו רבי לעזר. ממקרא זה:

וקריי' מעכבת. בתמיה ואמאי דקתני היא אומרת כו' פריך דמשמע דמעכבת הואיל וקפדינן על הסדר והא תנן לעיל דאין קריי' מעכבת:

אמר ר' שמואל כו'. כלומר וכן תירץ רבי שמואל לעיל הלכה ד' גבי חרש הראוי לקריי' כו' אלמא דאינה מעכבת לכ"ע:

אע"ג כו'. דלכתחילה אם בא לאומרן מודה דמצוה לאומרן על הסדר:

ובלחוד. ובלבד שלא תאמר מאן יבמי להקים לא. אבה יבמי. כלומר שלא תפסיק בין לא לאבה יבמי דמשמע אבה יבמי וכן הוא בין לא לחפצתי אלא מאן וגו' הכל בלי הפסק וכדאביי בבבלי סוף פירקין:

תמן אמרין. בבבל כשכותבין נוסח גט חליצה:

קרבת קדמנא כו' רוק דמתחזי על ארעא. וכן גריס בבבלי פ' החולץ דף ל"ט:

ור' אבהו. פליג על זה דלא צריך מיתחזי על ארעא דמכיון שנראה הרוק יוצא מתוך פיה אפילו הפריחתו הרוח אח"כ כשר. וכן משמע בבבלי פירקין דלא קפדינן אלא להדי אפיה והתוס' כתבו דשמא למצוה מן המובחר הוא דבעינן על ארעא:

רקה דם. מהו:

ר' זריקן מטי בה בשם ר' ירמיה כו' דאם יש בו צחצוחית של רוק. כגון במוצצת דאי אפשר לדם שנמצץ בלא ציחצוחי רוק כשר. וכן מוקי בבבלי דף ק"ה:

בשיני'. דלא כתיב וחלצה ביד והא דקאמר הכא בריש פירקין דחולצת בימין למצוה בעלמא אבל עיכובא ליכא. תוס' שם:

בני סימונייא. כההיא גי' גריס בב"ר ובבבלי גריס שם לוי נפיק לקרייתא כו':

בעא תתן לן. רצוננו שתתן לנו איש אחד שיהא דורש כו' וכל המעלות הללו בו:

ולא אגיבון. ולא השיב להם כלום:

דילמא דלית הוא מרי אולפן. שמא אינו בעל הלכות וגמרא אלא בעל אגדה:

אם אמת למה רשום. דאמת משמע כתב העשוי להתקיים בכתיבה תמה ורשום אינו אלא כסי' ודרך עראי בעלמא. ובבבלי קאמר וכי יש כתב שאינו אמת:

הדין פייסונא. וכי זה הוא הפיוס והרצון שבקשנו ממך ונתת לנו אדם שאינו יודע להשיב:

שלח אייתיתי'. להביאו ללוי לפניו:

עד שלא נתחתם גזר דין רשום. דיכול לבטלו בתפלה. וכר' אלעזר בבבלי פ"ק דר"ה והכי קאמר בבבלי בגזר דין שאין עמו שבועה וכדר' יצחק שם דיפה צעקה אפי' לאחר גזר דין אא"כ יש עמו שבועה:

וטפח. גבה רוחי עלי וע"י כן נכשלתי מלידע להשיבם:

חלוץ לה והיא נתרת כו'. שבכך אתה כונסה:

עד שיהו שניהן מתכוונין. לפטור ואת אמרת דחליצה כשרה היא זו בתמיה:

ואיזו חליצה מוטעת לר' יוחנן כל שאומרים לו כו'. וכן היא פלוגתא דר"י ור"ל בבבלי ק"ו:

אם אמר על מנת. שתתן לי מאה מנה מחויבת לקיים התנאי ונותנת:

ועבד כר"ל. שאמר לו בכך אתה כונסה:

כד שמע. רב הונא דר' יוחנן פליג עלה חזר וכפה אותו לחלוץ לה שנית חליצה מעלייתא דהואיל ואיפסילה עליה כופין אותו לחלוץ חליצה אחרת להתירה לעלמא וכן אמר בבבלי בעובדא דר' חייא בר אבא:

מן דחלץ. לאחר שחלץ לה א"ל עכשיו אם יבאו משה ושמואל לא יוכלו להתירה לך וחליצה גמורה היא:

וקרא עלוי. עליה דר' חייא בר ווא:

להרע. על שהשיאו עצה מוטעת:

גנאי. לחולץ שלא קיים מצות יבום:

כמשנה הראשונה. בסוף פ"ק דבכורות בראשונה שהיו מתכונין לשם מצוה אמרו מצות יבם קודמת:

כמשנה האחרונה. שם דעכשיו שאינן מתכונין לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת ולפיכך שבח הוא:

אמר רבי יוסי. דלא היא דלא תוקמי הני תנאי אליבא דמשנה ראשונה ואחרונה דמטעם אחר פליגי ושניהם או למשנה ראשונה או למשנה אחרונה. דמ"ד גנאי אפי' למשנה אחרונה ע"י שפגם דבר א' מן התורה יבמה יבא עליה והיה לו להתכוין לשם מצוה:

יבא כו'. וזהו הגנאי דקאמר:

ומ"ד חליצה שבח. דלעולם אין כאן גנאי אלא שבח דילפינן מג"ש:

מה קריי' שנאמר להלן שבח. וברכה. אף קריאה שנאמר בחליצה לשבח ולברכה. ושבח וברכה לנו ולכל ישראל:

סליק פירקא בס"ד

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף