פני משה/יבמות/ה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחתית הדף

תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא


לדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על ההלכה הנוכחית


מפרשי הירושלמי

קרבן העדה
שיירי קרבן
פני משה
מראה הפנים
רידב"ז
תוספות הרי"ד


פני משה TriangleArrow-Left.png יבמות TriangleArrow-Left.png ה TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כיצד עשה כו' לאו אפלוגתא דר"ג ורבנן קאי אלא מילתא באפי נפשה היא ואיבם אחד ויבמה אחת קאי והכי קאמר כיצד דין יבם ויבמה. וכללו של דבר ארבעה דברים הם ביבמה ביאה וחליצה דאורייתא ומאמר וגט דרבנן והתנא מפרש לה לכולהו על כל חדא מינייהו ובתחלה פירש כשהמאמר ואחריו גט וביאה וחליצה וכן השאר ומפרש דיני מאמר והגט קודם משום דהוי דרבנן וחביבא ליה נ"י. ופירש דרכים אלו בתחלה ביבם א' ויבמה אחת ואח"כ ביבם אחד ושתי יבמות והדר מפרש דהה"ד בשני יבמין ויבמה אחת:

צריכה הימנו חליצה. ואם רצה לכנוס לא יכנוס דכיון דהתחיל בגירושין קיימא עליה בלא יבנה:

צריכה הימנו גט. דחליצה אפקעתה לזיקתה ובעיא גט להפקיע קידושי דיליה דחליצה לא מפקעה קידושין:

ה"ז כמצותה. מפ' בגמרא:

גמ' הדא אמרה שהגט פוטר כו'. דלעיל בהלכה א' מיבעיא לן וממתניתין שמעינן דהגט פוטר יותר מקניי' מאמר דאפי' מקצת הזיקה ששייר המאמר הגט דוחה וכדמפרש ואזיל:

אם תאמר. דאי לא תימא הכי אלא דאין פוטר יותר א"כ יבם יכול לומר לא יפטור גיטי אלא מה שקנה מאמרי ומאי דעבדי שקלי ויהא מותר לכונסה:

ואפי' כו'. כלומר לא מיבעי דיכול לומר לא יפטור גיטי כו' אלא אפי' מה שקנה מאמרי לא פטר גיטי דכריתות כתי' ואין זו כריתות הואיל ואכתי אגידא ביה במקצת הזיקה אלא ע"כ דפוטר יותר אפי' מקצת הזיקה והילכך אסור בה משום לא יבנה ובעי חליצה להתירה דאין יבמה יוצאה בגט. וכן משמע מהבבלי דף ל"ב וכדפירשו התו' במתני' ד"ה עשה ובנותן גט סתם ועיין במראה לעיל ד"ה מהו:

חליצה פסולה פוטרה. אעשה מאמר וחליצה קאי דהוי חליצה פסולה ופוטרת צרתה:

ולהידא מילה. ולאיזה דבר אמרינן דפוטרת שאם יבא אחר וקידש את הצרה דהקידושין תופסין בה אבל לא שתהא צרה מותרת לשוק דאמרינן לעיל פ"ג דחליצה פסולה אינה פוטרת לגמרי וע"ש הלכה א' ובמראה ד"ה ודכוותה אפי' חלצו:

בא אחר וקידשה. בעיא היא דאם בא אחר וקידשה לחלוצה עצמה קודם הגט מהו מי נימא מכיון שנעקרה זיקת המת בחליצה תפסו בה:

או מאחר כו'. ואכתי ביה היא אגידה ואע"ג דמאמר ביבמה מדרבנן בעלמא הוא איכא למימר דהואיל והחליצה אחר מאמר לאו חליצה מעלייתא היא לאפקועה לגמרי. א"נ דאתיא כההיא דדריש לעיל ריש פ"ב דהמאמר יש לו מדרש מן התורה וע"ש במראה ד"ה ולקחה:

הדא אמרה. זאת אומרת ממתניתין דאמרה הרי זו כמצותה שמצוה לקדש אשה ואח"כ לבעול דק"ו מיבמה:

מה אם יבמה שאין כתוב בה קידושין. אלא ביאה את אומר כו' ובבבלי נ"ב דחי לה להא דרצה להוכיח דביבמה מצוה לקדש דאף זו כמצותה קאמר אלא דמסיק דמדרבנן מצוה היא שיקדש ואח"כ יבעול והכא נמי מצוה דרבנן קאמר:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >
מעבר לתחילת הדף