פני משה/גיטין/ו/ה

פני משה גיטין ו ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' האומר כתבו גט. לשון בני אדם הוא שכבר החזיקו בו לקרות ספר כריתות אשה גט:

גרשוה. נמי כבר נהגו לקרות גירושין:

כתבו אגרת. גם זה לשון גט שהגט קרוי אגרת שכך כתוב בו ואגרת שבוקין:

פטרוה. דילמא ל' פטור וחובה קאמר להקל מעליה חובו שחייבת הילכך לא אמר כלום:

פרנסוה. לשון עשיית צרכיה היא כמו מוציאין לפרנסה והילכך לא ידעינן אי צרכי הגט הוא שלא תהא זקוקה לייבם או צרכי מלבוש וכסות הוא:

עשו לה כנימוס. כחוק ולא ידעינן אי חק גט הוא או חק מזונות וכן כראוי:

היוצא בקולר. ליהרג בדיני מלכות:

ואמר כתבו. אע"פ שלא אמר תנו:

יכתבו ויתנו. דאגב פחדיה טריד ולא פריש:

המפרש. לים:

והיוצא בשיירא. למדברות:

אף המסוכן. אדם שקפץ עליו החולי במהרה והכביד חליו מיד והלכה כר"ש שזורי:

גמ' האומר תרכוה כאומר גירשוה. ויכתבו ויתנו. ובבבלי קאמר נמי שלחוה שבקוה:

אני אומר למזונות. אמר ואכנימוס וכראוי קאי אי נמי אפטרוה נמי פטרוה מחובות להקל מעליה שתיזון בריוח:

ולא סוף דבר בקולר של סכנת. נפשות אלא אפילו נתפס בשביל ממון אמרינן נמי דבהול הוא ואגב טירדיה לא פריש תנו שכל הקולר בחזקת של סכנה היא:

מתנתו. של היוצא בקולר ליהרג כמתנת שכ"מ הוא או לא ונ"מ דלא בעי קנין דדברי שכ"מ ככתובין וכמסורין דמי:

מה דהיא צריכה לרבי אליעזר גרסינן. מילתא דמיבעיא ליה לרבי אליעזר פשיטא ליה לרבי יוסי בר חנינא:

דתנינן תמן. סוף פרק קמא דערכין:

האשה שנהרגה נהנין בשערה. וכדמוקי לה רבי יוסי בר חנינא באומרת כשיוצא' ליהרג תנו כבינתי לבתי קליעת שערה ופאה נכרית שלה דכיון דאמרה מחיים תנו לאו כגופה היא ולפיכך לא נאסרה בהנאה אלמא פשיטא ליה לרבי יוסי ב"ח דלא בעי קנין דדבריה ככתובין וכמסורין הן:

כהדא. מעשה בגניבה שהוציאוהו ליהרג למלכות ואמר יתנו לרבי אבינא מעות מיין דכפר פניא שהיה לו:

ולא יבון ליה. וקאמר הש"ס שלא נתנו לו משום דחשו להא דרב דאמר בפ' גט פשוט היורש כמשועבד דין היורשין כדין הלקוחות דמלוה ע"פ אין נגבית מהן:

ופריך ולא יתנו לו משום חוב אבל יתנו לו משום מתנה. דמתנת שכ"מ היא:

חשו להא דר"א. דר"א מסופק הוא אם כמתנת שכ"מ הוא או כמתנת בריא הוא ולא נקנה לו:

אייתי דרבי זעירא. תלמידי ר"ז הביאו לרבי יצחק ותנון לי' ברייתא:

כגיטין כן מתנה. כמו גט של היוצא בקולר כך המתנה מה גט כיון דאמר כתבו אע"ג דלא אמר תנו נותנין אף מתנה כיון דאמר תנו אע"ג דלא קנו מיניה:

או מה גיטין. אם לגיטין מדמית לה מה גט אם לא נתנו לה בחיים לאו כלום הוא דהא אין גט לאחר מיתה וצריך שיתנו לה בעודו בחיים אף מתנה כן והכא הרי לא ניתן לו מחיים:

הכא אתא רבי. על רבי בא אמר דבא כאן להוציא דין מחכמתו ולהפסיד לרבי אבינא זוזי:

לית יכיל. ואעפ"כ אין אתה יכול להפסידו דהא תנינן תמן סוף פ"ק תנו מנה לפלוני ומת יתנו לאחר מיתה דמוקמינן התם בשכ"מ ונותנין:

כרבי שמעון. כלומר וכרבי שמעון שזורי דמתניתין דאמר אף המסוכן אלמא דמדמי שכ"מ והיוצא בקולר להדדי:

דרבי יוחנן פליג יבון ליה. כלומר השתא דסלקא לן דמתניתין היוצא בקולר כמתנת שכ"מ היא וא"כ מן הדין ליתן לרבי אבונא מאי אמרת דכחוב הוא ואין נגבית מן היורשין כרב לעיל אע"פ כן יתנו לו דהא ר' יוחנן פליג התם ואמר מלוה ע"פ נגבית מן היורשים אם ירשו קרקע דס"ל שעבודא דאורייתא וה"נ מיירי שירשו קרקע והנכון דגרסינן כד שמעין דר' יוחנן פליג יבון ליה כלומר כששמעו הקרובים דר"י פליג וס"ל דמלוה ע"פ נגבית מן היורשין נתנו לו לר' אבינא וע"ז שייך שפיר הא דבתרה מילתיה דר' חנינא אמרה דלא יהבין לי'. וטעות המדפיס הוא שהיה כתוב כד ונתחלף לו הד' בר' והדפיס כרבי והרבה כמו זה נמצא בספרי דפוס הירושלמי:

הדא דתימר. לפרושי מתני' דהאומר תנו מנה קאי דוקא באם היה עומד עליו עד שעה שמת וראינו שלא נתנו לו אי נמי אמילתיה דר' יוחנן מיתפרשא:

ברם אם עליל ונפיק. אבל ראינו יוצא ונכנס. כלומר שלא עמדו עליו ואין אנו יודעין ודאי שלא נתן לו חוששין שמא כבר נתן לו קודם שמת:

מילתיה דר"ח. ממעשה של ר"ח שמעינן שלא נתנו לו יורשי גניבה לר' אבינא דר"ח היה מספר המעשה בלוי פריסא משם מקום והיה עובר בדרך ממקום למקום ויצאו קרובים של גניבה לטעון ולהתלוות עמו על הדרך ואמר להם ייבון כלומר מפני מה אין אתם ניתנים לר' אבינא המעות:

ואיתגרון לחמא. והתגרו והתריסו נגדו ללחום עמו בדברים:

תני אף החולה. לאו דוקא מסוכן קתני במתני' אלא אף החולה ומיירי נמי שהוא מסוכן מחמת חליו אלא שלזה שקפץ עליו חליו קראוהו מסוכן כדמפרש ואזיל:

דרך הארץ. של ביקור חולים:

דלמא. מעשה הי' שנכנסו ר' הונא ור' פינחס ור' חזקיה לבקר את ר' יוסי אחר ג' ימים:

בי בעיתון מקיימא מתניתא. בתמיה בי אתם רוצים לקיים האי ברייתא שלא לבקר מקודם ג' ימים ומפני שהיו חביריו אמר להם כן שדינם כדין הקרובים ומיודעים:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף