פני משה/בבא מציעא/ד/ז

פני משה בבא מציעא ד ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' כך הונייה בדברים. שנאמר ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלהיך זה נאמר באונאת דברים שאין טובתן ורעתן מסורה להכיר אלא ללבו של מדבר שיודע אם לרעה מתכוין אם לטובה לכך נאמר ויראת מאלהיך הוי ירא מהיודע מחשבות אם לטובה אם לאונאה:

זכור מה היו מעשה אבותיך. אפילו מעשה אבותיו אל יזכיר לו ומכ"ש מעשה עצמו:

כי גרים הייתם וגו'. וזה נאמר גם לדורות שהאבות הן שהיו גרים:

אין מערבין פירות בפירות. בעה"ב האומר לחבירו פירות שדה פלונית אני מוכר לך כך וכך סאין לא יערבנו בפירות שדה אחרת:

ואין צריך לומר חדשים בישנים. פסק למכור לו ישנים לא יערב עמהם חדשים שהישנים יבישים ועושים קמח יותר מן החדשים:

מפני שהוא משביחו. קשה משביח את הרך. לפיכך פסק עמו רך מערב בו קשה אבל פסק עמו קשה לא יערב בו את הרך ודוקא בשעת הגתות לפי שתוססין זה עם זה ונעשין טעם אחד אבל לאחר הגתות שכבר קלט כל אחד ריחו וטעמו אין משביחו אלא פוגמו:

אין מערבין שמרי יין. של חבית זו ביין של חבית אחרת:

אבל נותן לו את שמריו. של היין עצמו:

לא ימכרנו בחנות. מעט מעט אא"כ הודיעו לכל אחד ואחד מים מעורבין בו:

ולא לתגר. לא ימכרנו ביחד אע"פ שהוא מודיעו לפי שאינו לוקחו אלא לרמות ולמכרו בחנות:

מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו. ודוקא בין הגתות דכיון שנהגו בהן אינו טעות שכל היינות בחזקת כן והמים קולטות לטעם היין מטילין לתוכו בין הגיתות אבל לאחר הגיתות נחשב כאלו הוא מזוג ואם הוא מקום שנהגו שטועמין תחלה קודם שיקנו מותר להטיל בו מים הניכרין בטעימה לעולם:

התגר נוטל מחמש גרנות וכו'. שהכל יודעין בו שלא גדלו בשדותיו ומבני אדם הרבה לוקח ובחזקת כן לוקחין ממנו:

מגורה. אוצר שאוצרין בו תבואה וגורן הוא שדשין בו את התבואה ודרך התגר לקנות מבעלי בתים בשעת הגורן ולהכניס למגורה שלו:

פיטם. גיגית גדולה:

ובלבד שלא יתכוין לערב. להוציא קול שקונה הכל מהטוב ולקנות הרוב מהטוב וקונה גם ממקום אחר ומערב עמו:

מפני שהוא מרגילן לבא אצלו. ומקפח מזונות חביריו:

וחכמים מתירין. שאומר לחבירו גם אתה תעשה כן והלכה כחכמים:

ולא יפחות את השער. למכור בזול:

וחכמים אומרים זכור לטוב. שמתוך כך אוצרי פירות מוכרין בזול וכן הלכה:

הגריסין. פולין גרוסות בריחים אחת לשתים לא יבור את הפסולת מהן לפי שמתוך שנראות יפות הוא מעלה בדמיהן הרבה מלפי ערך הפסולת שנוטל מהן:

וחכמים מתירין. לפי שיכול הלוקח לראות ולהבחין כמה דמי הפסולת שנברר מאלו שישנן באחרים וטוב לו להעלות בדמיהן של אלו שהן מבוררין מפני הטורח והלכה כחכמים:

שלא יבור על פי המגורה. למעלה להראות יפות ואת הפסילות שבתוכו לא בירר לפי שאינו אלא כגונב את העין בברירתו:

אין מפרקסין. מתקנין ומיפין:

האדם. עבד כנעני העומד לימכר:

גמ' מלחא. ממקום מלחייא ובב"ר כתיב ממלחייא:

הוה מפתר סרדוותיה. היה מפשר ושורה במים בשר הכחוש שהיה לו למכור כדי שילבין ויראה כשמן:

מלתיה אמרה. ש"מ מדר' יעקב בר אחא שיש פירקוס באוכלין ולאו דוקא כלים תנן והה"ד שאין מפרקסין באוכלין:

מה אנא משפרה עיבידתיה. אם מותר אני לייפות המלאכה שיראה הפשתן יפה והשיבו לך ותעשה כפי שיודע אתה לתקנו ולייפותו לפי שבדבר החדש מותר:

לסוטיא. רדידי הנשים ובפ' במה אשה הרדידים לסוטא כמה דתימר נשאו את רדידי מעלי שומרי החומות:

רבה שקר טהר. סקר בשין השמאלית. טהר. מלשון המטהרת שבמרחץ במסכת מקואות. שסקרה בסיקרא וצבעה לאמבטי אחת כדי שתהא נראית יפה:

תנא ר' יעקב עמסוניא. לפרש מהו אין מפרקסין את האדם דלא יאמר לו צור גרמך צייר את עצמך בצבע ושרק על פניך שתהא נראה בחור ויפה:

הדרן עלך הכסף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף