פני משה/בבא בתרא/ח/א

פני משה בבא בתרא ח א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' יש נוחלין ומנחילין. יש קרובים שנוחלין את קרוביהם כשהן מתים ואף כשמתים הן מנחילין להם את ממונם והא דלא קתני יש נוחלין זה את זה משום דבעי למיתני סיפא נוחלין ולא מנחילין תני נמי רישא נוחלין ומנחילין:

האב את הבנים. דכתיב איש כי ימות ובן אין לו והעברתם את נחלתו לבתו במקום בת אתה מעביר נחלה מן האב ואי אתה מעביר נחלה מן האב במקום אחין של המת:

והבנים את האב. דכתיב ובן אין לו הא יש לו בן הבן קודם:

ואחין מן האב. דכתיב ממשפחתו וירש אותה ומשפחת האב קרויה משפחה דכתיב למשפחותם לבית אבותם:

האיש את אמו. דכתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל היאך בת יורשת שני מטות אלא זו שאביה משבט אחד ואמה משבט אחר וירשתן ומדכתיב מטות הקיש מטה האם למטה האב מה מטה האב בן קודם לבת אף מטה האם בן קודם לבת:

והאיש את אשתו. דכתיב שארו זו אשתו וקרינן הכי ונתתם את נחלת שארו לו וגורעין ומוסיפין ודורשין יכול אף היא תירשנו ת"ל וירש אותה הוא יורש אותה ואין היא יורשת אותו:

ובני אחיות. בני אחותו כגון בני דינה:

נוחלין את ראובן. שהרי דינה יורשת את אחיה ובניה באין מכחה:

ולא מנחילין. לראובן שאין ראובן בא אלא מכח אחותו דינה והלא דינה עצמה אין יורשת אותו כדאמרינן דאין האם נוחלת את בנה:

זה הכלל כל הקודם בנחלה יוצאי יריכו קודמין. ואם אין יוצאי יריכו קיימין חזרה נחלתו אצל האב כיצד ראובן שמת בנו יורשו לא נמצא לו בן רואין אם יש לו זרע לבן זכר או נקבה עד סוף כל הדורות עומד במקומו ויורש הכל לא נמצא זרע לבן אם יש לו בת תירשנו לא נמצא לו בת רואין אם יש לה זרע זכר או נקבה עד סוף כל הדורות ירוש הכל לא נמצא לה זרע תחזור הנחלה לאביו של מת ואם אין אביו קיים תחזור לזרעו שהן אחי המת אם יש לו אח יורש את הכל ואם אין האח קיים ויש לו זרע זרעו עומדים במקומו לירש לא נמצא לו אח ולא זרע ממנו תחזור הנחלה לאחות המת או לזרה עד סוף כל הדורות לא נמצא לו אחות ולא זרע ממנה תחזור הנחלה לאבי אביו של מת ואם אינו קיים חוזרת לזרעו שהן אחי אבי המת או לזרעם ואח"כ לאחות אבי המת או לזרעם ואם לא נמצאו חוזרת הנחלה לאב אבי אביו של מת וכן לעולם עד ראש הדורות:

והאב קודם לכל יוצאי יריכו. שלו כדאמרן:

גמ' מכל נחלות שבתורה. הכתובין בפרשה:

עיבור הדין הוא. לשון עבירה הוא:

דאינון דרשי ובן אין לו. ונתתם לבתו הכל הא אם יש לו שניהן שוין:

התיבון. להם הא כתיב ואם אין לו בת ונתתם את נחלתו לאחיו א"כ נמי נדרוש הכי הא אם יש לו בת ואחין שניהן שוין בנחלה בתמיה:

והא אתון מודין דליתי בת אוף הכא ליתי בר כלל. וכלומר הרי אתם מודים דאין לאחין כלום במקום הבת וא"כ אין לו בת דקאמר קרא דליתיה לבת כלל אז ונתתם לאחיו הא אם יש בת אין להן כלום אף ה"נ אם אין לו בן אז והעברתם לבתו הא אם יש בן אין להבת כלום:

דאינון דרשי. מק"ו מה בת בנו שאינה באה אלא מכח הבן של מת יורשתו בתו שהיא באה מכחו לכ"ש שתחלוק עמה:

שאינה באה אלא מכח האחין. כלומר שהרי היא באה במקום אביה לירש את הזקן וא"כ היא ובני הזקן שהן האחין של אביה שוין הן והרי כחה ככח האחין והיינו אינה באה אלא מכח האחין כלומר שלא הורע כחה מכח האחין של אביה:

תאמרו בבת שאינה באה אלא מכח הזקן. כלומר שהרי אתם מודין אם יש כאן אחין והן בני הזקן ובת שאין הבת נוטלת כלום במקום האחין ואם היא באה עכשיו לדעתכם לירש אינה באה אלא מכח הזקן והיינו במקום שאין לה אחים וא"כ הורע כחה אצל האחין וכשם שאינה יורשת עם אחיה כך אינה יורשת עם בית אחיה:

תלמוד לומר וכו'. אמתני' קאי האיש את אמו מנלן ת"ל וכל בת וכו':

עד כדון. לא שמענו מן הכתוב אלא בן יורש את האב:

האב את הבן. מנין שיהא קודם להאחין של מת אמרת ק"ו מה אם הבן וכו' אינו דין שהוא יורשו ולא האחין שאין באין אלא מכח האב:

אמר קרא קרוב. כלומר דלא תיקשי א"כ מהאי ק"ו יהא האב קודם אף להבן של המת הלכך מסיים אמר קרא הקרוב קרוב קרוב קודם:

עד כדון בת. אדרשה דלעיל קאי דדריש וכל בת יורשת נחלה ממטות בני ישראל וכי היאך אפשר וכו' ומן המקרא הזה לא שמענו אלא שהבת יורשת את אמה:

בן. מנין שיורש את אמו אמרת ק"ו מה אם הבת וכו' אינו דין שנייפה כחו לירש בנכסי האם:

בן קודם לבת. שאלה היא אם הבן קודם לבת בנכסי האם:

שווין במטה האם. יורשין בשוה. דמכיון דנפקא לן ירושת הבן בנכסי האם מק"ו מהבת אמרינן דיו לבא מן הדין להיות כנדון:

הוה ליה עובדא. בדין ירושת הבן והבת בנכסי האם ושאל לפני הדיינין:

הדיוטות הן. אינן בקיאין וטועין בהלכה זו דסוברין שוין הן בנכסי האם:

על הדא דרבי מלוך. דאמר בשמיה דריב"ל הלכה כר' זכריה ולית הוא כן דהאמר רבי סימון בשמיה אין הלכה וכן אמרי כל אלו החכמים דלית הלכתא כרבי זכריה:

ושאל. הא דכתיב וכל בת יורשת נחלה ממטות ודרשינן מדהכא דבת יורשת נכסי אמה וכן בן מק"ו מהו שיהא הוא קודם לבת:

א"ל. מהאי קרא גופיה שמעינן דממטות כולל הוא לשניהם מטה אב ומטה אם והקישן הכתוב:

מטה אב למטה האם. כלומר ממטה אב ילפינן הקישא למטה האם:

או חילוף. דלמדך הכתוב דלא ניליף גם בנכסי האב דבן קודם לבת כדיליף לעיל אלא דנקיש מטה אב למטה האם מה מטה האם יש לבת במקום הבן כדאמרינן דיו אף מטה האב כן:

איתא. בא ונצא משם אין זה רוצה לשמוע ולהבין בדברי תורה:

לא הוא האיש את אמו וכו'. כלומר דמפרש מנא לן דהאיש יורש את אשתו וקאמר דלאו היינו חדא דהא דילפינן האיש יורש את אמו מהאי קרא דכל בת יורשת ממטות וגו' הוא דנפקא לן כדאמרינן לעיל וכי היאך אפשר וכו' וממילא נשמע לבן מק"ו והרי הכתוב שם מדבר בהסבת הבעל דהקפידה התורה דלא תסוב נחלה ממטה אל מטה דמאחר דהיא בת יורשת כשתנשא לאחד ממטה אחר והוא יורשה תסוב הנחלה וא"כ מהיכן דשמענו דהאיש יורש את אמו משם שמעינן ג"כ דהאיש יורש את אשתו:

בעי מימר פנסטה. רצה לומר עיקר הדבר בבירור מהיכן שמענו דהאיש יורש את אשתו ולא אשכח ואמר הדא הלכתא השניה בן וכו' דמסיק דילפינן מלשארו דעל קורבה קאי הקרוב קרוב מכל מקום והיינו דקאמר ולא אשכח שלא מצא ללמוד מכאן לירושת הבעל משארו כדבעי למימר מעיקרא ותני כהאי ברייתא. פנסטה דוגמתו לקמן פרק נגמר הדין אמר לי' עכן מה בגורל אתה תופשיני לית בכל ההן דרא כשר אלא אתה ופנחס אסקין ניבזין ביניכון פנטום דמיתפיס חד מינכון כשיטילו גורלות בין שניכם דבר ברור הוא שיתפוס אחד מכס ומלה יונית הוא:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף