פני משה/בבא בתרא/ג/ח

פני משה בבא בתרא ג ח

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

מתני' המרזב. צנור קטן שנותנין אותו בסוף צנור הגדול ההולך על פני כל הגג ורגילין לתלותו פעם כאן ופעם כאן לכל ראש שירצו להרחיק קילוח המים מן הכותל ולשון מרזב טיפה של מים זב דרך שם מר מלשון כמר מדלי:

אין לו חזקה. שאם בא בעל החצר להפכו שהיה מונח לרוח דרומי ובא לתת אותו לרוח צפוני אין בעל המרזב יכול לעכב עליו דלאו מידי אפסדיה ואין לו חזקה שיהיה תמיד ברוח זו:

ויש למקומו חזקה. אם בא בעל החצר לעקרו משם לגמרי שלא ישפכו מי הגג לתוך חצירו אינו יכול דלענין זה יש לו חזקה וכבר החזיק זה שיהו מי גגו שופכים דרך אותו מרזב לחצירו:

המזחילה. צינור גדול המחזיק כל אורך הגג והוי מילתא דקביעותא והלכך יש לו חזקה דלא עביד אינש דשתיק בדבר כזה ומדשתק ולא קפיד הדין עם בעל המזחילה המחזיק ואין בעל החצר יכול לזוז אותו ממקומו:

סולם המצרי. קטן הוא ואינו קבוע ולא מקפיד עליו אם נותן אותו לתוך חצר חבירו כדי לעלות בו לגגו או לשובכו והלכך אין לו חזקה:

ולצורי. הוא סולם גדול ומקפידין עליו והלכך יש לו חזקה:

חלון המצרית. חלון קטן שאין ראשו של אדם נכנס בו אין לו חזקה ואם רצה בעל החצר לבנות כנגד החלון ולסתמו אין בעל החלון יכול לומר לו כבר החזקתי בו ואינך יכול לסתום משום דאמר ליה לא נתפייסתי אלא לפי שלא היה לי היזק בו אבל שתחזיק עלי עד שארחיק הבנין לא הנחתי ואפילו הכי אמרינן בזה אם היה רוצה בעל החצר לעכב עליו בתחלה כשפתחו מצי מעכב עליה משום היזק ראי' ואפי' היתה גבוה יותר מד' אמות דמצי אמר ליה שמא תשים ספסל סמוך לחלון ותביט בו:

ולצורית. חלון שראשו של אדם נכנס בו אפילו הוא למעלה מד' אמות יש לה חזקה. וכן אם היה החלון עשוי לאורה ואפילו הוא קטן מאד והוא למעלה מד' אמות. או חלון שהוא למטה מד' אמות. בכל אלו אם הניחו בתחילה לפתוח יש לו חזקה ושוב אין יכול זה לבנות כנגדו ולסתמו דיש חזקה לנזקין חוץ מעשן ואבק ובית הכסא ונידנוד הקרקע שאלו ארבעה אין להם חזקה ואפילו החזיק בהם כמה שנים אבל היזק ראיה בעשיית מעשה כגון פותח חלונות לחצר חבירו יש לו חזקה. וחזקה לנזקים שאמרנו לא בעינן ג' שנים אלא מכי קא נזקא בכדי שיוכל לומר לניזק כבר ידעת בנזק ולא מחית הויא חזקה:

מלבן. בנין מבחוץ כעין משקוף מלמעלה ואסקופא מלמטה ואין הלכה כרבי יהודה:

גמ' להאריך ולהרחיב בו. הא דקתני המרזב אין לו חזקה לענין זה הוא שאם רצה בעל החצר למחות ביד בעל המרזב שלא להאריך ולהרחיב אותו שלא יתפוס באויר חצירו הרבה הרשות בידו לעכב עליו בזה דאין לו חזקה לכך אבל יש למקומו חזקה שאם בא בעל החצר לעקרו לגמרי אינו יכול:

לכל אותו הרוח. ה"ק לכל אותו הרוח אין לו חזקה שאם בא בעל החצר לשנותו מרוח זו לרוח אחרת הרשות בידו אבל אם בא לעקרו לגמרי אינו יכול:

והתנינן. בניחותא וסייעתא לר' יוחנן היא דמתני' דייקא כוותיה דקתני המזחילה יש לה רשות ארבעה אמות כלומר יש לה חזקה והא דנקט ד' אמות לפי שכך הוא הדין למזחילה שיש לה רשות עד ארבע אמות בענין שזה צריך להרחיק בנין הכותל שלו ממנה מפני זקיפת הסולם כדתנינן בפ' לא יחפור מרחיקין את הכותל ממזחילה ארבע אמות כדי שיזקוף את הסולם והלכך נקט בהאי לישנא:

אית לך מימר כל אותו הרוח. כלומר מאי אית לך למימר במזחילה יש לה חזקה דלענין מאי הוא ודאי ליכא לפרש אלא כל אותו הרוח שאם החזיק זה במזחילה שלו בכל אותו הרוח שעשאה אין בעל החצר יכול לשנות מרוח זו לרוח אחרת:

ודכוותא המרזב וכו'. כלומר דמהא סייעתא לפירושא דר' יוחנן במרזב דבמאי דקתני בסיפא דמזחילה יש לה חזקה בהא גופה הוא דקתני במרזב אין לו חזקה דבמרזב ליכא פסידא לבעליו אם נותן אותו בראש מזחילה זו או בראשה האחרת ובמזחילה ודאי מקפיד הוא לשנותה כולה לרוח אחרת והלכך מחלקי' בין מרזב למזחילה בזה:

ותני. בתוספתא פ"ב בהדיא כן. ושם ט"ס הוא והגי' בכאן היא עיקרית:

המרזב בחצר יש לו חזקה. אם רוצה לעקרו לגמרי אינו יכול דיש למקומו חזקה בחצר אבל מקום קילוחו אין לו חזקה ויכול לשנותו מרוח זו לאחרת:

דבי רבי ינאי אמרי. לפרושי לסולם מצרי קאי. ועיקרא דהאי מילתא בסוף פ' כירה היא והכי גרסינן התם דבי ר' ינאי אמרין עד שלשה ככסא מיכן והילך כסולם. עד שלשה חווקים דין כסא יש לו מכאן ואילך דינו כסולם ופליגי בה אמוראי לענין מאי איתאמרת בדבי ר' ינאי:

לענין טומאה איתאמרת. דאם אין לו ד' עווקין אינו אלא ככסא למנין טומאה ופירושו בענין כסא החווקין כחפוין וכעין דתנן בפכ"ו דכלים כסא שניטלו שנים מחפיו זה בצד זה ר' עקיבא מטמא וחכמים מטהרין מפני שבטל העיקר בטלה הטפלה שעיקר הכסא לישיבה הוא ואף על פי שנשתייר בו בית קיבול טהור הוא והיינו דקאמר לענין טומאה דעד שלשה חיפוין לישיבה עומדת ודין כסא יש לו לענין טומאה מכאן ואילך אינו עומד לישיבה אלא דינו כסולם וכל זמן שראוי לתשמישו מקבל טומאה הוא כדין הסולם:

לענין חזקות איתאמרת. לענין דינא דמתני' דעד ג' שליבות סולם מצרי הוא ואין לו דין סולם שאינו אלא לישיבה כמו הכסא:

לענין שבת איתאמרת. לענין מיעוט הכותל שבין שתי חצירות כדאמרינן בפ' חלון דף ע"ז ע"ב סולם המצרי ממעט סולם הצורי אינו ממעט משום דכובדו קובעו וה"נ קאמר דעד שלשה דינו ככסא וחזי לטלטלו ככסא ואינו ממעט בגובה הכותל וכן היא פלוגתא דאמוראי בהאי תלמודא בענין דין מיעוט בסולם צורי בריש פ' חלון:

אמר ר' הושעיא לא אמרו וכו'. אהא דאמרי במסכת יבמות בהאי תלמודא בענינא דמתני' קאי דהתם בפי"ב הלכה ג' אמרו מהו לפתוח חלון מצרית לחצר השותפין למעלה מארבע אמות א"ל כן אנן אמרין לסתום אוירא בעלמא באפוי. בתמיה אם כן נאמר דיכול למחות בידו ולסתום אויר העולם בפניו אלא ודאי אין יכול למחות בידו למעלה מד' אמות ואהא שייך שפיר הא דרבי אושעיא דלא אמרו בפשיטות דלמעלה מארבע אמות אין זה יכול לעכב אלא בחצר אם הוא פותח לחצר דכיון דחלון קטן הוא ולמעלה מד' אמות אין לחוש כל כך שיסתכל למטה בחצר:

אבל בגגות. גגות שלהם שוים היו ונוח להשתמש עליהן ואם רוצה לפתוח חלון כנגד גגו של חבירו אפילו הוא למעלה מד' אמות יכול זה לעכב עליו דלגגו שהוא כנגדו בקל הוא יכול להסתכל בו ואפי' בחלון קטן:

שמע ר' אושעיא. דהוי אמרי בבי מדרשא להאי דינא ולא אמרו משמיה והורע בעיניו שהיה להם להזכיר את שמו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הלכה קודמת · הלכה הבאה >מעבר לתחילת הדף