פני יהושע/קידושין/פ/ב

פני יהושע קידושין פ ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בד"ה רב' שמעון אומר כו' וקשה מההיא דפרק אין מעמידין כו' לכן נראה לר"י דלר"ש אינו אסור כו' והכי גרסינן כו' עד סוף הדיבור. ולכאורה משום קושיא ראשונה לא היה צריך ר"י להגיה המשנה דבלא"ה נמי מצינן למימר דר"ש לא פליג כלל אדת"ק ומלת' באפי נפשיה קאמר דבזמן שאשתו עמו מותר עם ב' נשים ואין ה"נ דרבנן נמי מודו וכה"ג אשכחן טובא וכ"כ הבית יוסף בא"ע סי' כ"ג בכוונת הרמב"ם ז"ל ע"ש אלא דעיקר הגהת ר"י היינו משום קושיא השניה דאכתי קשה דהתם משמע דאשתו עמו אפילו עם אשה א' שרי. מיהו לפרש"י ז"ל לקמן במשנה דסוף פרקין גבי כל שעסקו עם הנשים שכתב שם להדיא דאף בשאר כל אדם אפילו לת"ק לא מיתסר להתייחד אלא עם שתי נשים אבל עם שלש שרי ע"ש. ולפ"ז תיקשי לפירושו דמתניתין דהכא מאי קאמר ר"ש דבזמן שאשתו עמו מותר עם שתי נשים ומאי איריא אשתו עמו הא בלא"ה ה"ל תלתא ובשלשה אף לת"ק שרי בלא אשתו עמו אע"כ צריך לפרש בא' משני פנים או שנאמר דר"ש נמי הכי קאמר דמותר להתייחד עם שתי נשים בזמן שאחת מהם אשתו והיינו כסוגיא דפ' אין מעמידין או שנאמר דר"ש מילתא דפסיקא קאמר דבשתי נשים בכל ענין מותר להתייחד בזמן שהשלישית אשתו ואז מותר לגמרי בכל ענין אפילו בדרך דבלא אשתו עמו ודאי אסור בשלש נשים דעלמא דאיכא למיחש שמא תצטרך א' מהם לנקבים ונמצא מתייחד עם שתי נשים שנוחין שתיהם להתפתות משא"כ באשתו עמו שרי בכה"ג דאכתי מירתת ועוד דכשתצטרך לנקבים ילך בעלה עמה ולא תניחו להתייחד כיון שמשמרתו ובכה"ג נמי יש לומר דישן עמהן בפונדק דבשלש נשים דעלמא אסור שמא תשתקע אחת מהם בשינה כמ"ש הראב"ד ז"ל הובא בפוסקים ונמצא מתייחד עם שתי נשים שנוחין להתפתות או דלענין שינה בפונדק אין ה"נ דאפילו טובא אסור משא"כ באשתו עמו שרי דודאי לא תשתקע אשתו בשינה כיון שמשמרתו ועוד דמירתת טובא וא"כ לפ"ז אין צורך להגיה כלל אם לא שנאמר דר"י לא ס"ל כפרש"י ז"ל לקמן במשנה דסוף פירקין אלא כפירוש הר"ם ז"ל שהביאו התוספות לקמן דאין לחלק בין שתי נשים לשלש ויותר. ועוד יש ליישב בענין אחר ואין להאריך ודו"ק:

גמרא מנא ה"מ אמר רבי יוחנן משום רשב"י רמז לייחוד מן התורה מנין שנאמר כי יסיתך אחיך בן אמך וכי בן אם מסית ובן אב אינו מסית כו'. לכאורה כל הרואה ישתומם על זה המאמר וכמו זר נחשב ענין זה הרמז מדרשה דבן אמך לענין יחוד בן עם אמו. וזה לי כמו שלשים שנה שהתבוננתי בזה ועניתי ואמרתי דעיקר ילפותא דייחוד מהאי קרא לאו מרישא דקרא דבן אמך אלא מכולה קרא דכי יסיתך דכתיב ביה או רעך אשר כנפשך בסתר ופרש"י ז"ל בחומש שדיבר הכתוב בהווה שאין הסתה אלא בסתר וא"כ איכא למידק מדכתיב אחיך בן אמך או בנך או בתך או אשת חיקך ולא כתיב נמי אחיך או אחותך אע"כ דאסור להתייחד עם אחותו וה"ה לכל העריות ומש"ה לא שייך בהו הסתה בסתר אלא בהנך דכתיבי דהבת מותרת להתייחד עם אביה כדלקמן. וא"כ ה"ה להאם עם בנה שדין א' ומשפט א' להם אלא דמ"מ כיון דהאם עם בנה לא כתיב בהדיא ניחא ליה למיסמן ארמז בעלמא דבן אמך. ובר מן דין הפלגתי מענין לענין דבלאו הך ילפותא דבן אמך מסית ובן אב אינו מסית לא הוי שמעי' להאי דרש' על דרך כי יסיר ולא תסיר. אלא לפי שהוא דרך דרש ורחוק מפשט המאמר לכן לא כתבתי דבמאי דפרישית סגי להבין עיקר המאמר. ולהא מילתא הוינ' בר מזלא למחותני הגאון המנוח מוהר"ר נפתלי הירץ ז"ל שהיה אב"ד בק"ק לבוב והגליל וכבר נדפס בשמו בדרך חריפות:

אמנם כן כשזכיתי ללמוד בעיון מסכתא זו מצאתי ראיתי בלשון הירושלמי דשמעתין וימצא כתוב מפורש בהא דאמר רבי יוחנן משום רשב"י ברמז דייחוד אמך בסתר בנך בסתר בתך בסתר מתייחד אדם עם אמו ודר עמה עם בתו ודר עמה אחותו ואין דר עמה הרי להדיא כדפרישית וברוך המקום שנתכונו לדרך האמת בעזה"י. והיינו דמסיק נמי אביי בסמוך בפשט' דקרא על זה הדרך שדיבר הכתוב בהווה ודו"ק:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.