פני יהושע/פסחים/עא/א
< עמוד קודם · עמוד הבא > צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א פני יהושע רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמ' א"ר כהנא מנין לאימורי חגיגת ט"ו שנפסלין בלינה שנאמר לא ילין חלב חגי וגו' וסמיך ליה ראשית כו'. נראה דהא דפשיטא ליה לרב כהנא דהאי קרא איירי בחגיגת ט"ו אע"ג דרישא דקרא כתיב לא תזבח על חמץ דם זבחי דאיירי לענין פסח אפ"ה לישנא דחלב חגי לא משמע ליה כלל לאוקמי לענין פסח גופיה אלא לענין חגיגה והא דלא מוקי ליה בחגיגת י"ד נראה משום דס"ל דחגיגת י"ד לאו דאורייתא כדמשמע לכאורה מלשון התוס' לעיל בדף הקודם דסתם מתני' דהכא ודפרק קמא דחגיגה כולהו ס"ל דחגיגת י"ד לאו דאורייתא ועוד אף לשיטת הרמב"ם ז"ל שפסק להדיא דחגיגת י"ד דאורייתא אפ"ה לא מצי רב כהנא לאוקמי קרא דלא ילין חלב חגי לענין חגיגת י"ד דא"כ קשיא קראי אהדדי דהא מקרא דלא ילין חלב חגי אית לן למידק הא כל הלילה ילין וכתיב עולת שבת בשבתו ולא עולת חול ביו"ט כדמקשה רב ספרא לעיל בפרק תמיד נשחט מקרא דלא ילין לבוקר זבח חג הפסח וליכא לשנויי כדמשני לעיל רבא ור' אבוה דאיירי בי"ד שחל להיות בשבת דה"ל חלבי שבת דהא בחגיגה לא שייך לשנויי הכי דחגיגת י"ד לא דחיא שבת אפילו אי הוי מדאורייתא כמו שכתב הרמב"ם ז"ל להדיא והכי נמי ס"ל לרב כהנא ומש"ה ע"כ לא מיתוקמא קרא דלא ילין חלב חגי אלא בחגיגת ט"ו דה"ל עולת י"ט בחול מיהו הרמב"ם פ"א מהלכות קרבן פסח דין ז' כתב דהאי קרא דלא ילין חלב חגי עד בוקר איירי בפסח גופיא ותמה עליו בספר משנה למלך שהוא נגד סוגיא דידן דמוקי ליה רב כהנא להדיא לענין תגיגת ט"ו הכא בשמעתין וה"נ מוכח להדיא מאידך מימרא דר"כ לעיל בפרק תמיד נשחט דרמי קראי אהדדי כתיב לא ילין חלב חגי הא כל הלילה ילין וכתיב והקטיר עליה חלבי השלמים עליה ואי ס"ד דהאי קרא איירי בפסח גופיה לא שייך לאקשויי דהא כל עיקר של פסח אינו קרב אלא אחר של בין הערבים והאריך בעל משנה למלך שם בתמיה' זו עד שכתב שגירסא אחרת היה לו להרמב"ם ז"ל בגמרא ואחר כל האריכות נשאר לו בתימה ולענ"ד בחנם האריך בזה שאין כאן מקום תימה כלל דנהי דרב כהנא פשיטא ליה דהאי קרא דחלב חגי לא מיתוקמא לענין פסח גופיה היינו משום דפשיטא ליה לרב כהנא דהך דרשא דסמיך ליה ראשית דרשא גמורה היא למימרא דהאי בוקר בוקר ראשון הוא והיינו משום דאיכא למיטעי דלא מיפסל עד בוקר שני כיון דחגיגת ט"ו נאכלת לשני ימים כמו שפירש רש"י ז"ל וא"כ מהאי טעמא גופיה אי אפשר לאוקמי קרא דחלב חגי בפסח נופיה דא"כ לא איצטריך הך דרשא דראשית דהא לענין פסח בלא"ה הוי פשיטא לן דהאי בוקר בוקר ראשון הוא אלא ע"כ מדאיצטריך קרא לסמיכות דראשית ע"כ איירי בחגיגת ט"ו א"כ מהאי טעמא מקשה רב כהנא נמי שפיר בפ' ת"נ מקרא דעליה השלם נמצא דכל זה אליבא דר"כ דדריש סמיכות דראשית משא"כ לדידן דלא קי"ל כר"כ לענין דרשא דראשית כדמסקינן בשמעתין א"כ יפה כתב הרמב"ם ז"ל דהאי קרא דלא ילין חלב חגי מיתוקמא כפשטא דאיירי לענין פסח גופיה דאיירי בהאי קרא לא תשחט על חמץ דם זבחי כנ"ל נכון. אלא דלפ"ז קשה א"כ מאי מקשה ר"י לר"כ טעמא דכתיב ראשית כו' הא וודאי איצטרין ליה לר"כ הך דרשא דראשית דאל"כ נהי דהוי ידעינן דהאי בוקר בוקר ראשון הוא אכתי לא הוה מוקמינן ליה כלל לענין חגיגת ט"ו אלא לענין פסח או לחגיגת י"ד כדפרישית אלא דיש ליישב לפי מאי שאפרש לקמן בשיטת רש"י ותוס' כו':
שם בגמרא אמר רבא ר"י הכי קא קשיא ליה ופי' רש"י אע"ג דאותיב מילתא אחריתא. ולכאורה הסוגיא תמוה ויש ליישב לפי מאי שפירש מורי זקני ז"ל בספר מגיני שלמה דלרבא מקשה ר"י עליה דרב כהנא ממ"נ אליבא דמאן קאמר ר"כ למילתיה אי אליבא דמ"ד דפסח נאכל עד צפרא א"כ קשה מי איכא מידי ואי אליבא דראב"ע כדקאמר אביי כ"ש דקשה שפיר טפי טעמא דכתיב ראשית דהא לראב"ע כל בוקר סתמא היינו בוקר ראשון עיין שם באריכות ובסמוך אבאר בענין אחר:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |