פני יהושע/בבא קמא/עב/א

פני יהושע בבא קמא עב א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תוספות ד"ה סיפא לא קרינן ביה וכו' ועוד נראה לר"י וכו' דמיירי הכא כולה מתניתין כשעמד בדין וכו' דאפ"ה בסיפא וכו' עכ"ל. הא דקאמר דסיפא מיתוקמא כשעמד בדין ע"כ היינו על הקרן וכפל לחוד שהרי הטביחה לא היתה עד אחר מיתת אביו ואפ"ה תשלומי הטביחה נמי יכול להוריש לבניו דכיון שזכה בחייו בהקרן ע"י העמדה בדין ממילא כיון דמיית קם הקרן של הבהמה ברשות היורשים וכי טבח אח"כ דידהו קטבח ומחמת עצמם זכו בתשלומי הטביחה ובכפל זכו מחמת אביהם כיון שכבר עמד בדין ומש"ה מוקי לה דוקא בחייב אתה ליתן לו דאי בצא תן לו ממילא פסקוה למלתיה וכי טבח אחר מיתת אביו ה"ל כגזלן ולא שייך בתשלומי ד' וה' כדאמר רבא לעיל דף ס"ט כן נ"ל לפ' דברי התוספ'. אלא דלפ"ז אינו מובן לי מה שכתבו התוספות דפי זה נראה קצת דוחק משום דכמו שמועיל חייב אתה ליתן לו לענין שיכול להורישו לבניו כמו כן נאמר דחשיב כאילו נתחייב לאביו ה' בקר שלימי' ולפמ"ש לא שייך לומר כן דנהי דמועיל חייב אתה ליתן לו לענין להורישו לבניו היינו על הקרן וכפל שכבר זכה בדין אבל לענין תשלומי הטביחה מהיכא תיתי נאמר דחשיב כאילו נתחייב ה' בקר לאביו כיון שלא עמד עדיין בדין על הטביחה ואפשר דהוי מודה ומיפטר ואם כן מקשה הש"ס שפיר לעיל כיון דסיפא ע"כ לא איירי אלא כשעמד בדין ואמרו חייב אתה ליתן לו והיינו על הקרן והכפל לחוד ולא על הטביחה א"כ מאי איריא מת ואחר כך טבח לפלוג בדידיה ואפילו טבח בחיי אביו אלא שלא עמד בדין על הטביחה רק על הקרן וכפל ואח"כ מת אביו אפ"ה פטור דה"ל ה' חצאי בקר שהרי ע"כ לא זכו בתשלומי הטביחה מחמת אביהם רק מחמת עצמם כיון שאביהם לא עמד בדין ויש ליישב דאיכא למימר דאי הוי תני הכי ה"א דפטור משום שאין אדם מוריש קנס לבניו ודו"ק:

בא"ד ור"י הלבן מפ' וכו' וההיא דפרק נערה לענין קרבן שבועה איירי וכו' א"כ לגבי דידהו אין עיקרו קנס עכ"ל. ואף ע"ג דהתם מסקינן להדיא דלענין קרבן שבועה כ"ע מודו דפטור אף ע"ג שעמד בדין מקרא דוכיחש מ"מ משמע ליה לר"י הלבן שזה דוקא לגבי דידיה גופא אם תבעו על קנס שעמד בדין וכפר פטור מקרבן שבועה כיון שמתחילה זכה בממון זה ע"י קנס אבל לגבי יורשי' חייב שפיר קרבן שבועה דכיון שעמד בדין ואח"כ מת הרי הוא ממון גמור של היורשים ובזה יפה כח היורשים מכח אביהם עצמו דלגבייהו לא היה שם קנס על זה הממון בשום פעם וק"ל:

בא"ד וא"ת וכי בעי מעיקרא וכו' היאך יכול להיות של בנה הלא אינה יכולה להורישה כדקאמר בבעיא בתרייתא וכו' עכ"ל. ולכאורה יש לתמוה מאי ענין קושי' זו לכאן כיון שהקושי' בסוגי' דכתובות גופא מיניה וביה ועוד למאי דס"ד מעיקרא דקנס אינה בתורת ירושה כלל הקושי' יותר חזקה ונ"ל ליישב משום דלתירוץ הראשון שכתבו התוספות כאן דרבא פליג אסוגי' דפרק נערה וס"ל דדוקא קנס דאונס ומפתה אינו בתורת ירושה מהאב לבניו משום שאינו יכול להוריש זכות בתו לבנו משא"כ בשאר קנס שיכול להוריש א"כ נוכל לומר דהא דבעי רבא גופא בלישנא קמא אי יש בגר בקבר ודבנה הוי היינו משום דאיכא למימר דבת לבנה יכולה להוריש דהא לא שייך האי טעמא כמו מן האב לבניו ובלישנא בתרא סבר רבא דמ"מ י"ל דאינה יכולה להוריש לאביה זה הקנס דאכתי לא דמי לשאר קנסות שיכולים להוריש היינו משום שמוריש אותו הדבר עצמו שבא הקנס על ידו כגון קנס דכפל ודד' וה' או דעבד משא"כ בקנס דאונס וא"כ אזלא לה קושית התוספות אבל עכשיו שכתבו התוספות לפירוש ר"י הלבן דאפילו קנס דאונס נמי יכולים להוריש ואפ"ה אמרינן התם בבעיא בתרייתא ופקע אב והיינו משום שהבת לא היתה ראויה לזכות בו א"כ תקשה לפ"ז אמאי דס"ד בבעיא קמייתא דדבנה הוי ותיפוק ליה דאינה יכולה להוריש מה"ט גופא כנ"ל ואף על גב דבפרק אלו נערות מקשו התוס' זו הקושיא אגוף הסוגיא היינו משום דהתם לא סלקי אדעתייהו זה התירוץ הראשון שכתבו כאן דרבא פליג אסוגיא דפרק נערה ותדע דמייתו שם קושית ריב"א דהכא וכתבו עליו שני תירוצים האחרונים ותירוץ הראשון לא נזכר שם ולפמ"ש א"ש ודו”ק:

בפרש"י בד"ה וטבחו כולו משמע עכ"ל. כוונתו דמוא"ו יתירה קא דרש מדלא כתיב וטבח וכן משמע לקמן דמה"ט ממעטינן מכרה חוץ מרגלה וכו' משום דומכרו כולו משמע אבל אין לפרש דפשטא דוטבחו משמע כדרך טביחה והיינו כולו דא"כ גבי שחוטי חוץ וחולין בעזרה נמי נימא הכי דהא כתיב בהו זביחה ושחיטה אע"כ כדכתיבנא וה"ט דמ"ד ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף וק"ל:

בד"ה אינה לשחיטה כו' אלא לבסוף וכו' ונפ"מ לענין המחשב בקדשים וכו' עכ"ל. וקשה אמאי שביק עיקר הנפקותא דמפורש בחולין פרק השוחט אעיקר פלוגתייהו דקאמר התם דנפ"מ לענין שחוטי חוץ כגון ששחט מקצת סימנים בחוץ וגמרן מבפנים ע"ש ויש ליישב קצת דכוונתו דלא תימא דלא קאמר ר"י ישנה לשחיטה מתחילה ועד סוף אלא בשחוטי חוץ דוקא והרבה טעמים יש לחלק ולומר דחולין בעזרה לא דמי לשחוטי חוץ להא מילתא ע"פ הסוגיא ואין להאריך כאן לכך כ' רש"י דפליגי לכל מילי והיינו מדקמייתי הא מלתא בזבחים לענין שלא לשמו ולענין פגול:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.