פלא יועץ/אהבה להקב"ה
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
|
< הקודם · הבא > |
אהבה להקב"ה אין מדה טובה הימנה כי ממנה נמשך כל עבודת השי"ת וכל היהידות. ואינו דומה עובד מאהבה לעובד מיראה. וכבר הרב ספר הברית העמיק הרחיב והאריך לבאר שורש האהבה והיראה בטוב טעם ודעת. דברי פי חכם חן. אשרי אדם שוקד על דבריו ולרגל המלאכה אשר לפני אבא בקצרה ואכתוב קצת הערות לעצמי ולאנשים אשר כגילי כפי אשר למדתי מדברי הספר הנ"ל ושאר ספרים אשר ראתה עיני להיות לזכרון בין עיני. וה' אלקים יעזור לי על דבר כבוד שמו:
והנה אהבה להקב"ה היא אחת מתרי"ג מצות והיא מצוה תדירית אשר ביד האדם לקיימה בכל עת ובכל רגע ע"י זכירה והיא מתקיימת במחשבה והרהור לבד כי כאשר יתן אל לבו שראוי לאהוב את ה' אהבה עזה הרי זה מקיים מצוה רבה והנה אלו המצות שמתקיימות במחשבה לבד הם נקל לקיימן שהרי האדם אינו יכול לעמוד בלתי מחשבה אפילו רגע ואם חושב במחשבות זרות והרהורים רעים במקום לחשוב באהבת האל יתברך ויראתו וכדומה אין זה כי אם רוע לב שעוזב מקור מים חיים לחצוב בורות נשברים ובמקום שיכול לעשות מצוה שנוטל עליה שכר פתאים עברו ונענשו.
ולכן ראוי לאדם להתחזק ברוב עוז ותעצומות להרחיק כל המחשבות זרות והרהורים רעים ולחשוב מחשבות קדושות אפילו ברצוא ושוב ותיכף שזוכר אשר לא טוב עושה שחושב מחשבות זרות יצטער ויברח לו וידבק בקונו כאשר יוכל.
והנה שני מיני אהבה הן. האחת אהבה מחמת עצמו כי יתן אל לבו כי דרך גבר לאהוב את איש אשר יראה הנאה ממנו אפילו הנאה מועטת וכל שכן אם היא הנאה מרובה. וכל שכן אם נותן לו כל פרנסתו ודי מחסורו וגומל עמו חסדים טובים. אמור יאמר במה אשלם לאיש הלזה אשר עשה עמי חסד ומתנת חנם אילו אחיה אלף שנים לא אוכל שלם תודות לו אם ישלחני למרחקים בחצי הלילה אני חייב לשמוע בקולו לא אוכל להשיב פניו ריקם כי הרבה אני חייב לו. ואם חבירו הצילו מאיזה חולי או כאב גדול או מאיזה מום כבד וחסרון אבר יגדל אהבתו אליו. ואם הצילו ממות לחיים יגדל אהבתו יותר ויותר וכזאת וכזאת כמה מדרגות יש לאהבה גבוה מעל גבוה ועל אחת כמה וכמה אהבה כפולה ומכופלת ראוי לאהוב את הבורא אשר כל הטובות שבעולם הן הבאות בידי שמים הן הבאות בידי אדם כולם הם ממנו יתברך כי הוא הנותן בלב ברואיו להטיב אלו עם אלו והרבה שלוחים למקום ואם עברו על ראשו רעות רבות וצרות וניצול מהם חייב לאהוב לאל הפודה ומציל ועונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה וכ"ש וק"ו אם גמל הקב"ה עמו חסד שעינו לא ראה רעה וניצול מן הרעות המעותדות לבא עליו והמתרגשות לבא בעולם שנמצא שגבר עליו חסדו יתברך וע"ז אמרו (ב"ר יד ט) כל הנשמה תהלל יה (תהלים קנ ו) שעל כל נשימה ונשימה חייב להלל.
ויאמר נא ישראל במה נקדם ה' ניכף לאלקי מרום[1] אשר גמל עמנו טובות עד אין חקר ועד אין מספר ובהיותנו עומדים ומכעיסים לפניו לא כחטאינו עשה לנו ולא כעונותינו גמל עלינו. ואל יזוז ממחשבתו הנוסח שאנו אומרים בשבת נשמת כל חי ואלו פינו מלא שירה כים וכו' ברעב זנתנו ובשבע כלכלתנו מחרב הצלתנו וכו' ויחשוב בפרטי פרטות כו"כ טובות הטיב עמו מיום היותו ברחם אמו ומכמה רעות הצילו הן גלויות לו הן נסתרות ממנו על דרך שאמרו (נדה לא.) אין בעל הנס מכיר בנסו הן שבאו עליו וניצול הן שהיו מעותדות ולא באו עליו. על הכל חייב אדם ליתן אל לבו ולאהוב את בוראו אהבה עזה. וכל הטובות האלו הבל המה נגד טובת הנפש אשר היא טובה גדולה באמת אין ערוך אליה על זאת ישמח ישראל בעושיו אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו וקדשנו במצותיו ובחר בנו לשרתו ולברך בשמו אשר באמצעות דברים אלו נזכה ונחיה ונירש טובה וברכה לחיי העולם הבא אשר היא טובה גדולה עד שאמרו (אבות פ"ד מי"ז) יפה שעה אחת של קורת רוח בעוה"ב מכל חיי העוה"ז.
וזה יחשוב בהיותו עובד ע"מ לקבל פרס אבל כאשר יגיע למדרגת היות כעבדים המשמשים אח הרב שלא ע"מ לקבל פרס אז ישמח יותר ויותר על אשר זכה להיות עבד למלך רם ונשא איום ונורא אשר לגדולתו אין חקר ובחר בנו מכל העמים ומכל צבא המרום וחשק בנו ואוהב אותנו. ורצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצות וחפץ באהבתו עם היותנו אדם להבל דמה זו טובה גדולה שאין כמוה לאשר יעמיק לחשוב מגדולת הבורא וכנגדו בשפלות האדם. מתוך כך יכיר וידע כי טובה גדולה היא שבחר בנו וקרבנו לעבודתו עד כי באמת אמרו (אבות שם) יפה שעה אחת של תורה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא. וידמה בדעתו מה נעשה יקר וגדולה לאיש שפל אנשים אשר המלך חפן ביקרו ובחר בו לעמוד לפניו לשרתו אף שהוא בשר ודם טפה סרוחה כמוהו על אחת כמה וכמה כמה מעלות טובות למקום עלינו עד מקום שאין יד שכלנו מגעת גודל הטובות שגמל עמנו בוראנו יוצרנו ועושנו.
ולפי האמת מה שיש לשמוח על טובות העוה"ז ועל ההצלות מן הרעות הוא כי באמצעות החיים והטוב נוכל להגיע אל הטובה הגדולה שהיא לעבוד את בוראנו. וזו רעת המות והרע שמונעים אותנו מעבוד את בוראנו שבלאו הכי דא ודא אחת היא כי ימינו כצל עובר והרעות והטובות שעוה"ז הבל המה הבל הבלים הכל הבל רק שאנו חפצים בחיים ובטוב באשר נראה לנו שהם מסייעים אותנו לעבודת הבורא ית"ש. וזה כוונת אומרנו בשבח נשמת כל חי אחר אמרנו ואילו פינו מלא שירה כים וכו' עד הנה עזרונו רחמיך ר"ל זאת שמחתנו על כל הטובות והצלה מן הרעות על כי עזרונו רחמיך לעבודתך. הנה כי כן כל אחד ואחד לפי מה שעזרו הקב"ה לעבודתו כך חייב לאהוב את בוראו על רוב הטובה שאינו דומה הטובה שיש לכל ישראל בכללות שנתן לנו תורת אמת חוקים ומצות טובים להטובה שגמל למי שנתן לו כח ובריאות ויכולת מספיק ויישוב והשקט ושלוה לעבודת הבורא ית"ש ומי ששם חלקו מיושבי בית המדרש נמצא שקבל טובה גדולה על האחרים. ומי שחננו ה' חכמה ודעת להתנהג במדות טובות וישרות ולהכיר בגנות האיסורין והמדות רעות ולהתרחק מהן, באופן שימצא חן ושכל טוב בעיני אלקים ואדם בהיותו עושה הישר והטוב זו טובה גדולה רבה ויקירא עד אין חקר. כל קבל דנא חייב אדם לאהוב את בוראו אהבה עזה לפי רוב הטובה ויכנע מאד לפניו ויאמר קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך במה אקדם ה' ואשלם תודות לי. וכזאת וכזאת החי יתן אל לבו ויעמיק ירחיב במחשבתו מחשבות טהורות עד שיתלהב לבו ברשפי שלהבה אהבת הבורא. ונכתב עוד מזה בעז"ה בערך שמחה ע"ש כי אהבה ושמחה דבר אחד הוא.