פירוש קדמון על ספר חסידים/ז
|
< הקודם · הבא > |
שורש החסידות כיצד כו'. ר"ל שורש שירגיל עצמו בחסידות כיצד ומפרש כשאדם כו' כלומר שיגמור בדעתו כשעוסק במצות ובמדות טובות וחסידות "הסדומים נ"א הקדומים: לא יעזוב כו'. שאם לא יגמור בדעתו כך, כשמלעיגי' עליו ומביישים ומצערים אותו ומזכירים מעשיו הרעים הקדומים יעזוב חסידתו מפני הלצנים, ומטעם זה כתב ויכנס במדות טובות מעט מעט כו' וקובץ וגו'. שאל"כ מתוך שקשה עליו לקבל המדות הטובות בפעם א' יניחם מכל וכל, ועל זה נאמר אם חכמת חכמת לך. קשיא לי' למה אמר חכמת לך, הלא יכול ג"כ לחכם לחבירו שיועיל חכמתו לחבירו, אלא ודאי קאי על מצות ומדות טובות וחסידות שהן חכמות, כדכתיב חכם לב יקח מצות. ושפיר קאמר לך חכמת, שמצות שאדם עושה שייכים לו, כמאמר הכתוב וגמול ידי אדם ישיב לו. שמדברים כו'. ופי' הפסוק מחטיאי שמביא חטא על עצמו כדעת קצת מפרשים, בדבר היינו בדיבור רע שמדבר על עושי מצות, וקאמר וחטא גדול כו'. וזה הוא בשחוק הלצנים כו'. דקי"ל כל העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו על כל עונותיו. והעושים כן כו' נועל דלת בפני השבים כו'. מאחר שזה מזכיר לו מעשיו הקדומים לפי סברתו אינו מועיל תשובה, ושמא ידמה ג"כ הבעל תשובה כן ולא יעשה תשובה וישאר בחטאו, ולפ"ז נועל דלת בפני השבים, ויהיה פי' מחטיאי לפ"ז לשון מפעיל, שמחטיא הבעל תשובה שלא לעשות תשובה וישאר בחטאו, אשר מתבייש כו'. כלומר דבר זה יהיה ידוע לו ויעלם על לבו שיהיה לו זכות גדול כו', מן הבושה אשר מתבייש, כי העושה עבירה ומתבייש בה מוחלין לו כל עונותיו, וא"כ כשמזכירים לו שאר עונותיו או כשמזכירים לו עוד אותו חטא שנתבייש בו וכבר נמחלו כל עונותיו, והוי מהחושדים אותו ואין בו, ואיתא בגמ' יהי חלקי מהחושדי' אותו ואין בו. ומוכח מזה שיש לו זכיות על שחושדים אותו ואין בו, וע"ז אמרו גדולה תשובה שזדונות נעשה לו כזכיות כשעושה תשובה מאהבה. וקשה האיך יהיה חוטא נשכר, ולפ"ז ניחא ואין אנו צריכים לומר דזה הוא במוסיף מעשים טובים יתר מכדי צורך לאותו עון כדאיתא במהרש"א בפרק י"ה, כי העושה מאהבת בוראו אינו חושש בשום דבר נגד אהבת בורא, כדאי' בכמה דוכתא, ואף שמביישי' אותו כמה וכמה פעמים בדבר שאין בו, אינו מניח דרכיו הטובים מפני אהבת בורא, והוי חלקו מחושדים אותו ואין בו: ויראת ה' הטהורה נכנסת כו'. ר"ל אם כבר התנהג ככתוב לעיל, אח"כ ויראת ה' כו'. שיסייעוהו כו' להחזיקו כו'. דהיינו יסייעוהו מן השמים לתפוש ולאחוז ולהתגבר ביראת ה': וכן אמר כו' מן השמים מזמנין לו לעשות תשובה שלימה. ר"ל אף על פי שנקרא בעל תשובה, מכל מקום לא עשה התשובה הראוי על כל עבירה ועבירה כמו שכתבו חכמי המוסר: ומצוה גוררת מצוה ר"ל זכות הנזכר לעיל גוררת זכות אחר לעשות תשובה שלימה כנ"ל, ומזה יהיה לו זכות גדול דמאחר שנמחלו לו כל עונותיו ואע"פ כן עשה תשובה שלימה כדאי' בחכמי מוסר, פשיטא שיש לו זכות גדול מזה: כי פתחי תשובה לא נסתמו כו'. ר"ל שאע"פ שמשחרב בית המקדש ננעלו שערי תפלה, מ"מ לא נסתמו פצימי הפתח לגמרי אלא שהפתח נסתם במנעול, ובעי תפלה מרובה שיפתח המנעול, עיין מהרש"א בב"מ פ' הזהב. וזהו שאמרו התפלל ולא נענה יחזור ויתפלל. או י"ל שהכי קאמר שמדרכי תשובה הוא להיות צועק תמיד לפני ה' בבכי, ושערי דמעה לא ננעלו. ע"כ אמר כי פתחי תשובה לא נסתמו כו'. שיצילנו ממדת הדין ושלא תבא תקלה על ידו. כי לפי הדין אין מקבלין תשובה, וגם אם בא תקלה על ידו אין מספיקין בידו לעשות תשובה, לכך יתפלל על דברים אלו יום ולילה לפני בוראו: ואין לו יצר כו' כן יותר כו'. ר"ל למה באמת אין לו יצר לסור ממדתו, משום וכשם כו' מפני הבושה פן כו'.
ואסור כו'. ר"ל הלא אין זה בושה אם לא יהיה חסיד ויהיה עכ"פ נשאר ב"א, וא"כ יעזוב חסידתו ע"כ אמר ואסור כו' יהיה גרוע משאר בנ"א מכח האיסור שגונב דעת הבריות ויהיה לו בושה לעזוב חסידתו, וא"ת מ"מ אין לו בושה לעזוב חסידתו, שהרי הוא באמת לא עשה לגנוב דעת הבריות, והיו לו לדונו לכף זכות כאשר הוא באמת, ואותן ב"א שידונו לכף חוב נגד האמת לא יפה עושים ומותר לגנוב דעתם, א"כ אמר אפי' זה שלא דנו לכף זכות שאסור לגנוב דעתו ויהיה גרוע מכח איסור, ע"כ לא יעזוב חסידתו מפני הבושה ולפי שהחסידות קשה עליו לקבלו בתחילתו טוב כו'. ר"ל אם לא יתחיל בנערותו בעוד שאין יצרו מתגבר עליו, קשה לקבל עליו בתחלת כמו שיצרו מתגבר עליו, אבל אם יתחיל בנעורתו ובבחרותו גם כי יזקין לא יסור ממנה, אפי' בעודו בכחו וגבורתו ויצרו מתגבר עליו, ומביא ראיה מפסוק שנאמר וזכור בוראך וגו'. כי אם יעשה תשובה בזקנה אין זו תשובה משובחת, כי תשובת הזקן כו'. אבל בשוב אדם בעודו בכחו כו' הרי זו התשובה המשובחת כו', ואם יאמר אדם לא אעשה גבורה להתגבר על יצרו בעודו מתגבר עליו, כי תשובת זקן נמי תשובה היא ע"כ קאמר ועל כל דבר כו' שכרו הרבה מאוד. ומפני זה יתחיל בבחרותו וכי יזקין לא יסיר ממנו כנ"ל ויהיה שכרו הרבה מאד: |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |