פירוש קדמון על ספר חסידים/ח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
כשיצאו למה אני יוצא כו'. צריכין אנו להקדים הקדמה אחת דידוע שעשרה הרוגי מלכות הם בחטא מכירת יוסף והם היו החשובים שבכל ישראל ואמר רשב"ג בעונותינו הגדול איני יודע למה אני יוצא להריג' והלא ישנו כמה מישראל שחשובים ממני לכך מתיירא אני שיש חטא אחר שאני נתפס בעבורו. וא"ל ר"י שמא כשהיית דורש ברבים היה לבך שמח והנאך לבך כאלו אתה הוא החשוב שבקהל לפיכך נתפסת משום חשוב שבקהל אע"פ שעל כרחו שמח לבו שלא מדעת שכמעט שאי אפשר למי שדורש ברבים שלא יהיה שמח לבו כדפירש"י על אי הוו סני' הוי גמור טפי דאי אפשר להנאה שלא כו' וא"ל רשב"ג נחמתני שעל חטא קל כזה שכמעט שלא מדעת כנ"ל אני נתפס ולא ח"ו על אחר החמור ומדעת וברצון וכן יעשה כל האדם כו' בצניעותו ולא יפרסם כדכתיב אשרי נשוי פשע כסוי חטאה: ובענוה ילך ויעשה כו' ר"ל שאם יתחרט ממעשיו הרעים בצנעה יחשוב שאף אם יעשה מע"ט אינם כנגד מעשיו הרעים שעשה ואין לי להתפאר בהן וע"כ בענוה ילך ויעשה מעשיו ועניניו בסתר ואל יהנה לבו כלל כו' כיון שעושה עניניו בסתר שלא בפני העולם ע"כ לא יהנה לבו כלל לאפוקי אם עושה עניינו בפני העולם א"א שלא ישמח לבו כדאמרי' וכתב עוד ואף מכל ענין החסידות דהיינו שעושה מעשה חסידות יותר ממה שמחויב לעשות לפי הדין יעשה כל ענין חסידות בסתר ואז יכול לשמור עצמו שלא יהנה ולא ישמח לבו שאם שמח לבו בפני העולם קבל כו' דהיינו שלא עשה מעשיו וענינו וחסידות בסתר ואז בודאי אין יכול לשמור עצמו שלא ישמח לבו בפני העולם קבל מקצת שכרו כו' כיון שעשה מעשיו בפני העולם שבודאי ישמח ויהנה לבו כדאמרי' ואם שמח לבו בע"ב כו'. ר"ל שעשה מעשיו בסתר ושמח בע"כ ומפרש דבריו איך אני אומר בע"כ הלא כשעושה מעשיו בסתר יכול לשמור עצמו שלא ישמח לבו ומתרץ כלו' שלא מדעת וכוונה שזהו קרוי נמי כמעט בע"כ כיון שהוא שלא מדעת וכונה: ילמוד לו ללבו כו' ר"ל שעשה מעשיו בסתר ויכול לשמור לעצמו שלא ישמח לבו אלא שבא לו השמחה שלא מדעת וכונה ע"כ ילמוד וירגיל עצמו לכוף כו' מאותו מעשה כו' דייקא דהיינו שישמור וירגיל עצמו ויהיה זהיר שאף שלא בכונה לא ישמח עצמו ואז ההרגל נעשה טבע וכיצד ירגיל עצמו כי כמה היו כו' כלומר כך יחשוב בכל עת כמסיים: כך יחשוב כו' בעלי מעשה הזה שעשו כו' ר"ל בעלי מעשה הזה שאני עושה עתה ונשתכחו ולמה נשתכחו כי נשתכח הדבר ומכח זה אין להם זכרון: כי נשכח כו' ר"ל אף אם עשו מצוה שנקרא שמם עליהם אף לאחר מותם כגון שבנו בית הכנסת או בית המדרש ונקרא על שמם מ"מ אין להם זכרון בעה"ז כי נשכח זכרם בעה"ז ואין להם הנאה מי שמזכיר אותם לזכרון בעה"ז לכך ואין מזכיר כו'. ר"ל כיון שאין להם הנאה בזכרון עוה"ז לפיכך ואין מזכיר להם רק זכרונם לחיי העולם הבא דהיינו מכח שיוזכר לטובה בעוה"ז יעלה זכרונם לטוב בעוה"ב אבל בעוה"ז אין מועיל להם הזכרון ואף בלילה כו' שאם עשה דבר היום שישבחוהו למחר על הדבר הזה יחשוב אף בלילה כו':
ומדוע ישמח עוד ובמה כו' ר"ל כיון שאיננו בעולם למחר ע"כ מדוע ישמח עתה במה שישבחוהו למחר ואין לו הנאה משבח הזה ובמה ישבחוהו בזה העולם והכל הבל ורעות רוח אפי' הוא בחיים ומכ"ש זה שיישן שינת עולם לא יקוץ עוד שאין לו הנאה כלל וכלל משבח זה ואם יחשוב כך ירגיל עצמו שלא ישמח מטוב שעשה: |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |