פירוש מהרז"ו על בראשית רבה/ב/ג

פירוש מהרז"ו על בראשית רבה ב ג

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רבי יהודה בר סימון פתר קריא בדורות. שלכך לא כתב בריאה בתוהו ובוהו וחושך ולא כתוב כ"א בארץ ושבא לרמז על הדורות של הארץ:

ובהו זה קין. שרצה ליחד העולם לעצמו לבד והרג את הבל שלא יהיה לו חלק בעולם. וזהו בוהו נוטריקון בו הוא. פי' בו לבדו טובות העולם. ועי"כ קלקל העולם. והחזירו לתוהו ובוהו:

וחושך זה דורו של אנוש. שכתוב אצלם אז הוחל לקרא בשם ה' שפירוש נחשב אצלם לדבר חולין לעבוד ה' ולקרא בשם ה' כמ"ש והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו. וזהו דור אנוש. ע"כ נחשב להם דבר חולין. וכמ"ש לקמן ריש פר' כ"ד ע"ש ומש"ש ודורש גז"ש מדה ז' וי"ז. דשם מפורש במחשך שאמרו מי רואנו ומי יודענו. וזהו אז הוחל כנ"ל. ומ"ש תהום הוא דור המבול הוא ג"כ גז"ש ממ"ש תהום רבה:

ויעבר אלהים רוח על הארץ. ס"ד וישוכו המים שעי"כ רפא מכת המבול:

אמר הקב"ה. דורש מ"ש ויאמר אלהים יהי אור. שהיה לו לסמוך האור אל החושך. שהאור הוא להציל מהחושך. והיה לו להקדימו אצל מ"ש וחושך על פני תהום. ע"כ דרש עפ"י מדה ט' ועפ"י מדת ממעל שאחר ורוח אלהים מרחפת על פני המים היה עוד העולם מתנהג בחושך יו"ד דורות מנח עד אברהם וע"ז אמר יהי אור ולא חושך שהאור היפך החושך. וכאלו אמר בהדיא ורוח אלהים מרחפת ע"פ המים ועדיין היה חושך. ויאמר אלהים עד מתי יהיה עוד אפלה תבוא האורה:

זה אברהם. עיין שמ"ר פרשה ט"ו סימן כ"ו:

מי העיר. הוקשה לו שלא פירש כלל מה העיר. ואיך שייך העיר למזרח. ע"כ דרש עפ"י מדה כ' ומדת ממעל א"ת העיר אלא האיר. והאור בא מן המזרח. וזהו מי האיר ממזרח. ועיין לקמן פר' מ"ג בסימן ג'. שכל הענין נדרש באברהם וש"נ ומבואר ע"ש:

לאור יום זה יעקב. כמ"ש לקמן פר' ס"ח סימן יו"ד וש"נ. שיעקב נקרא שמש. והיום ע"י השמש:

ולחשך קרא לילה. כמ"ש שומר מה מלילה וכמ"ש ורשעים בחושך ידמו. ופי' שגזר על יעקב שימשול ביום היינו לעוה"ב שכולו יום. ועל שעיר שימשול בלילה בעוה"ז שדומה ללילה. וסוף מעשה במחשבה תחלה. וע"כ בגזירה הקדים יום ללילה. אך במעשה היה בהיפך שהלילה והערב קדמו לפני האור. וע"כ אמר ויהי ערב ויהי בוקר. ואח"כ דרש עוד בא"א. ויהי ערב ערבו של וכו' כי לפי פשוטו יקשה שאין הערב סמוך לבוקר כי הערב סוף היום ותחלת הלילה. ואיך אמר ויהי ערב אחר שאמר ולחושך קרא לילה. והיה לו להקדים הערב ללילה. ע"כ דרש עוד שמ"ש ערב פירושו מלשון סוף. ושייך למ"ש ולחושך קרא לילה ואז בא סופו של לילה ועל שהערב הוא סוף היום ע"כ קורא הסוף של הלילה ג"כ בלשון ערב. וזהו שאמר ערבו של וכו'. ואחר כך ויהי בוקרו של יעקב בעוה"ב. וכ"ז יהיה בעת שיבוא יום אחד. היינו עוה"ב שהוא נקרא יום אחד ע"פ מדה ז' וי"ז. כמ"ש והיה יום אחד הוא יודע לה' לא יום ולא לילה. וס"ד והיה לעת ערב יהיה אור פי' שלא ינהוג עוד יום ולילה של עוה"ז. אלא שלעת הסוף יהיה כולו אור כמ"ש לא יהיה לך עוד השמש לאור יומם ונוגה הירח לא יאיר לך. והיה ה' לך לאור עולם:

זה יום הכפורים. עיקר הדרשה לקמן פ' ג' סי' ח' וכאן קיצר ושם מבואר:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף