פירוש הרמב"ם/ראש השנה/יג/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(הדר) אמר רבי ירמיה לאו מילתא היא דאמרי. פירוש שאמרתי וקים להו לרבנן דהא אשכחן דקים להו מבעיא דבעי מיניה (חברייא) מרב הונא עומר שהקריבו וכו' ודחינן להא סיעתא דרבי ירמיה ואמר ליה מאי ראיה אייתית ודלמא דלא עייל כלל [כלומר] ודלמא לא הקריבו [כלל] אלא ממה שהיה כשעלו לא הביא לא שליש ולא רביע ולא כלום אבל אילו היה רבעא (או דנקא) הוי להו ספק שמא שליש הוא ולא קים להו. ודחי רבי ירמיה ואמר לא סלקא דעתך דלא עייל כלל שאלמלא כן בחמשה יומי פרי לכחחלה וחזי לטחינה אלא שכבר הביא פחות משליש ונגמר באותן חמשה ימים ואקשו עלה דרבי ירמיה ואכתי בחמשה יומי תמלא ותהא ראויה לטחינה אלא מאי אית לך למימר ארץ צבי כתיב בה וממהרת להגדיל ומשום הכי נגמרה תבואה שלא הביאה שליש בחמשה יומי הכא נמי יש לומר שלא הביאה כלום לא שליש ולא רביע ומשום שהיא ארץ צבי עשתה לחמשה [יומי] ואידחייה האי סייעתא דרבי ירמיה ועמדה תשובה הראשונה דכל שעוריה דחכמים כך הם וקים להו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |