פירוש המשנה לרמב"ם/פרה/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ פרה ט

א

כמו שיקרא הכלי אשר בו המים המוכנים לקדוש שוקת כך יקרא הכלי אשר בה מים מקודשין צלוחית ואם נפל באלה המים מים אחרים בלתי מקודשין אמר רבי אליעזר שהוא יזה שתי הזאות וישליכם חוץ לכלי ותשאר השאר מי חטאת כשרין וכן אם נפל טל במי חטאת יושם הכלי בשמש הנה זה הטל הוא מה שייבש תחלה וישאר שארית המים כשרים ויערה הוא שיריק הכלי וינגב הוא שינגב הכלי ואז יכניס בו מי חטאת ואם נפל בו דבר ירשום כמו הדיו והווטריאול"ו והאורפומינט"ו אשר זכר הנה לא יצטרך שינגב הכלי לפי שאם נשאר בו דבר הנה הוא נראה לפי שהוא ירושם ואם רחץ הכלי עד שלא נשאר בו רושם או בעת ששפך מי הנדה לא נשאר בזה הכלי זה המראה הרושם אינו צריך לנגב:

ב

אמר שאם נפלו שקצים ורמשים באלו המים מקודשין ונתבקעו אלה הבעלי חיים כמו שיקרה לבעלי חיים אם נשארו במים זמן מה אחר המות הנה אלו המים פסולין ואע"פ שלא נשתנו מראיהן וכן אם נשתנו מראיהם אע"פ שלא נתבקעו בתוכן הנה הן פסולין אמנם אם לא נתבקעו השרצים ולא נשתנה מראה המים הנה הן כשרים אלא אם נפלו בתוכה חפושית הן פסולין אע"פ שלא נתבקעה ולא נשתנה מראה המים וסבת זה שהיא נקובה כמו גבעול הקנה ויכנסו המים מצד זה ויצאו מצד אחר ותתערב עמהם לחות קרבתם ולכן יפסלו המים: ודירה וכנה שבתבואה הם העש והתולעת אשר יולדו בקמח והם בעלי חיים יבשין אין לחות נראה בהם ואין הלכה כר' שמעון ולא כרבי אליעזר בן יעקב:

ג

שתה מהן בהמה פסולין. מפני שיגר ממה שהגיע בפיה ובשפתיה בכלי והוא כבר נתערב ברירה ויפסיד הכל: שהיא מלקת. תלוק בלשונה ותתערב הלחות אשר בלשונה באלו המים והלכה כר"ג ואין הלכה כר"א:

ד

כשיטה. אם הטה הכלי לשתות ממנו הנה הוציאן מהכנתם לקידוש. ר' יהושע אומר כשישתה שהוא כמו הנחש והבהמה ובעת שתותו יתערב לחות פיו בשארית מי חטאת ולכן אם שפך המים בפיו מבלי שיקריב פיו עם פי הכלי לא פסל וזהו כוונת גרגר לקוח מן הגרגרת והוא השיפוי כובע ר"ל אם שפך בגרונו ואשר זכר ר' יוסי מחלקותו אמת לפי שהוא הולך על עקרים הקודמים והלכה כר' יהושע בשני המאמרים:

ה

עוד יתבאר לך בזה הפרק שמי חטאת שנפסלו מטמאין ולזה אמר לא יגבלם בטיט לפי שזה מוכן למי שיגע בזה הטיט והוא לא ידע שיטמא ור' יהודה אומר מעת שנתערבו בטיט בטל דינם ולא יטמאו ואמרו בספרי חטאת היא (במדבר יט) מכאן אמרו פרה ששתתה מי חטאת בשרה טמא מעת לעת ר"ל שאם נשחטה אחר זה בפחות מכ"ד שעות בשרה טמא ואם נשחטה אחר כ"ד שעות מעת שתותה בשרה טהור וקבל מופת על זה מאמרו כי דינה משפט החטאת ואפי' נשתנה בחלל הפרה או נתערב בעפר ואין הלכה כרבי יהודה בשני המאמרים:

ו

הנה נזדמן פעם אחד בזמן מה ונשאו כלי במי חטאת בספינה ומצאו כזית מן המת בקערורית הספינה ונטמאו אלו להיותם במקום טמא כפי העיקר אשר יתבאר בפ' אשר אחר זה וגזר וגזירה שלא תנשא בספינה לעולם ולא יעביר ג"כ הכלי אשר בו מי חטאת או אפר חטאת על גבי המים ולא יושלך מעבר לעבר ותעבור על הנהר לפי שזה כולן דומים להעברה בספינה וזאת היתה כלל הגזרה וראוי לו שיעביר מי חטאת בעצמו וזה שילך בנהר ויפסיקהו והם בידו לא שישוט והם בידו לפי שגזרו שלא ישוט באופן מן האופנים והוא אמרו אבל הוא עובר במים עד צוארו ואחר אמר עובר הוא הטהור לחטאת אם שט במים או עבר בספינה הנה הוא טהור וכן אם שט ובידו כלי ריקם טהור לחטאת או מים שאינן מקודשים שהן נשארו טהורין כמו שהיו לפי שלא גזרו אלא על האפר ועל המים המקודשין אמנם האנשים והכלים ומים שאינן מקודשין לא גזרו עליהן:

ז

אפר מקלה. אפר אלסועא"י ואין הלכה כר' אליעזר:

ח

כבר ביארנו בראשון מכלים שמי חטאת יטמאו אדם וכלים וביארנו על איזה אופן יטמאו במגע ובמשא ובאיזה אופן לא יטמאו זה אם היו טהורין בעצמן אמנם אם נפסלו מי חטאת כגון שנתערבו עם מים אחרים או תשתה בהמה מהן כפי מה שהתבאר בזה הפרק או אם נטמאו מי חטאת כגון שנגע בהן טמא או שנטמאו באופן מאופני טומאת משקין אשר קדם ביאורם הנה מזה ידבר בזאת ההלכה וכבר התבאר בשני מחגיגה (דף יח:) שאין כל איש טהור טהור לכל הדברים אבל יהיה לדבר טהור וטמא למה שהוא יותר מעולה במדרגה וקדושה מזה הדבר אשר הוא טהור לו ואמר שם שאלה מי החטאת שנפסלו מטמאין את הטהור לתרומ' כל עוד שנגע בהן בין שנגע בידיו או נפל מהן מעט על גופו שאין ראוי לו לאכול תרומה לפי שהוא טמא אע"פ שהוא טהור לחטאת ר"ל לקחת המילוי ולקדש ולהזות הנה הוא נשאר בטהרתו ולא יטמאנו בין שנגע בידו או בגופו לפי שהוא ממין מה שהוא טהור לו ואם נטמאו אלה מי חטאת ונגע בהן טהור לחטאת בידיו הנה יטמאו וסבת זה שכל מי שיגע במשקין טמאים נטמאו ידיו כמו שזכרנו בפתיחת זה הסדר ואם נפלו משקין טמאים על שאר הגוף לא יטמא האדם כמו שביארנו שם וכבר נשרש אצלנו שרש והוא אמרם בחגיגה (שם) ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו כל זה אם נגע בידיו והוא טהור לחטאת נטמא כולו:

ט

זה מבואר ממה שקדם בביאור ההלכה אשר קודם זה לפי שאלה המים אינן טמאין אלא לגבי טהור בתרומה אשר אינן ממין אשר הוא טהור לו:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.