פירוש המשנה לרמב"ם/נדרים/ט

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ נדרים ט

א

רבי אליעזר אומר פותחין לאדם בכבוד אביו וכו':

אמר ר' אליעזר שהוא כשאמרו לו אביו או אמו הכעסתנו בזאת השבועה שאינו צריך שאלה לחכם ולא הפרה ורבי צדוק אמר אם הדבר כן כבר ידוע שהקב"ה אינו חפץ בשבועות ובכעס ולפיכך אומרים לו בכל שבועה שהקב"ה מואס ממך זה הכעס שהביאך לידי שבועה א"כ לא תהיה אצלנו שבועה בשום פנים שתצטרך שאלה לחכם כדי שיפר אותה והוא אמרם בפי' זה הענין א"כ אין נדרים נשאלין לחכם אבל חכמים אומרים על כל פנים צריך שאלה לחכם ויתיר לו נדרו והלכה כחכמים:

ב

ועוד אמר ר' אליעזר פותחין בנולד כו' וחכמים כו':

רבי אליעזר מתיר אחר השאלה לחכם ואפי' שהוא אינו מתחרט אלא שהכריחו הכרת הענין המתחדש ודעתו וכוונתו שלא יתחדש זה הענין אלא שיתמיד על מה שנשבע וחכמים אוסרים שהם מצריכים החרטה עכ"פ על גוף הדבר שנשבע ושנוי הכוונה בו ואח"כ תועיל השאלה לחכם והתרה והלכה כחכמים:

ג

ר"מ אומר יש דברים שהם בנולד ואינן בנולד כו':

מפני שבאר בענין השבועה סבת שבועתו הרי הוא כמי שנשבע על תנאי ונתבטל התנאי שאינו חייב בשבועה וכאילו אמר שבועה שאיני נושא פלונית אא"כ אני בטוח מהיזק אביה וכן אמרו בש"ס נעשה כתולה נדרו בדבר ואינו צריך הפרה ועל זה כולם נסמכים עליו ועשה היקש עליו גם כן:

ד

ועוד אר"מ פותחין לו מן הכתוב שבתורה כו':

מה שאמר רבי מאיר הרי זה מותר אחר השאלה לחכם והיא הלכה אלא על כל פנים צריך שאלה לחכם והתרה וכמו כן צריך שיהיה נמצא שם זה האיש שנשבע שלא יהנה ממנו לפי מה שאמרו המודר הנאה מחבירו אין מתירין לו אלא בפניו והביא ראיה על זה ממה שנאמר (שמות ד':י"ט) לך שוב מצרים אמר לו במדין נדרת לך והתר נדרך במדין דכתיב (שם ב) ויואל משה לשבת את האיש:

ה

פותחין לאדם בכתובת אשתו ומעשה באחד כו':

העיקר אצלנו מטלטלי לא משתעבדי לכתובה אלא בתקנת רבנן בתראי ולכך באר הש"ס שאילו הארבעה מאה זוז שהיה לו אמנם היה לו קרקע שוה זה הסך ואמר לו אפילו לא ישאר לך שום דבר אחר פרעון הכתובה אלא על דרך משל שתצטרך למכור שער ראשך לצורך אכילה יש לך ליתן כתובתה ואינו רוצה לומר שיתן לה כתובתה מדמי המטלטלין:

ו

פותחין בימים טובים ובשבתות בראשונה היו כו':

כגון שנשבע שלא נשתה יין או שלא יאכל בשר כך וכך ימים לכך אומר אילו ידעת בשעת השבועה שהשבת או יום טוב שנכלל באלו הימים אתה מחויב בו באכילת בשר ושתיית יין לפי שנאמר (ישעיהו נ"ח:י"ג) וקראת לשבת עונג כלום היית נשבע והוא אומר לא. מתירין לו שבועתו. ואמרו לזה קרבן ולזה קרבן אמנם זה מאמר רבי שמעון שאינו סובר החלוקים עד שיאמר שבועה לכל אחד ואחד כמו שיתבאר בשבועות עיקר דעתי ואינה הלכה אבל כשאומר שאיני נהנה לזה ולזה צריכין פתח לכל אחד ואחד אחר (שלא) שהזכיר וא"ו הנוספת והלכה כרבי עקיבא:

ח

קונם יין שאיני טועם שהיין רע למעיים אמרו כו':

אמרו רע למעיים ורע ללב על דרך דמיון וכן נתבאר בש"ס ובא בדמיון מזמן הנדר ומן הדברים שנשבע עליהם ומן האדם שנשבע עליהם וכל זמן שאמר הנודר אילו ידעתי שהמיושן יפה הייתי מתנה על היין והייתי אומר ישן מותר והחדש אסור או שיאמר אילו ידעתי זה לא הייתי נשבע כלל הוא מותר בחדש ובישן בלא שאלה לחכם כמו שנזכר ואם אמר אילו הייתי יודע הייתי אומר כל יין עלי אסור חוץ מן הישן יהיה הישן לבדו מותר לו וזה היקש לכל הבבות:

ט

פותחין לאדם בכבוד עצמו ובכבוד בניו כו':

וצריך בכל זה הפרה אחר שאלה לחכם:

י

קונם שאני נושא את פלונית כעורה והרי היא כו':

שהנדר טעות ואינו צריך שאלה לחכם ולא התרה ורבי ישמאל חולק על זה הענין ואומר שאפילו היתה כעורה ונעשית נאה שהוא נולד שאינו צריך התרה והביא זה המעשה לדעת רבי ישמעאל וכן נתבאר בש"ס כשאמר והתירו רבי ישמעאל אינו רוצה לומר התיר לו נדרו אלא שהוא התיר והורה לו שלא חלה עליו השבועה או יהיה זה נולד שפתח לו והתיר כרבי אליעזר שכבר נקדם לך דעתו שהנולד אצלו פותחין בו ואין הלכה כרבי אליעזר:

מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.