פירוש המשנה לרמב"ם/מקואות/ה

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

פירוש המשנה לרמב"ם ‏ מקואות ה

א

אם יהיו מי מעין נוזלין אל השוקת ויעבור ממנה ויצאו למקום אחר הנה אלה המים המגיעים בתוך השוקת אינם כמו מי מעין וכל מה שיצא מן השוקת אע"פ שעקרו מן המעין הנה הוא פסול זה אם יהיו מי המעין כולו נשפך בתוך השוקת אמנם אם יהיה שופע על השוקת וקצתם ילך לתוך השוקת וקצתם על גבי שפת השוקת הנה המים היוצאים מן השוקת כשרין והם מי מעין ואף על פי שילך מהם על גבי השפה דבר מועט מאד כי המעין מטהר בכל שהוא ואם העביר אלה מי המעין על גבי בריכה והפסיקו וזה כאשר שם המים ירדו לתוך הבריכה ויתקבצו בה ולא יצאו ממנה הנה דין זאת הבריכה והמקוה שוה ואם יהיו מי המעין המגיעים לבריכה נכנסין מצד זה ויצאו מצד אחר הנה מקום הבריכה פסול עתה לזבין ולטהרת מצורע ולקדש מי חטאת כאשר אינם מים חיים להתערבם עם המים אשר היו בבריכה ואם נתאמת שהיו בבריכה כבר יצאו וכלו שזה המקובץ הוא ממי המעין הנוזלין אליו הנה הוא כשר ומשפטו משפט המקוה:

ב

על גבי הכלים. על חיצוני הכלים כדי שלא ישוב שאוב:

ספסל. כסא קטן:

הרי הוא כמו שהיה. רוצה לומר שאלה המים הנוזלים הם כמעין עם היותן עוברין על אלה הכלים והלכה כר' יוסי:

ג

נדל. הוא בעלי חיים רב רגלים דקים אם יהיה מעין מים ויפרדו ממנה גולות דקות ושפך מים שאובין בעיקר המעין עד שנתחזקו אלו הגולות וגדלה הגרתן הנה משפט אלה הגולות כמעין הואיל ומי מעין הולך בהן אמנם אם היה מי המעין שוקטין נחים ואחר שפך עליהם מים שאובין עד שגברו ויגרו מהם אפיקים הנה אלה אפיקים משותפין בדיניהם כמו המעיין בדבר וכמו המקוה כמו שביארנו בתחלת זאת המסכת וזאת היא מעלה ד' שבמקוה:

ד

כבר קדם זאת ההלכה וביאורה בשמיני מפרה ושם פסקנו הלכה כרבי יוסי:

ה

אמר שהמימות הנוזלים מן המעין בנהרות הגדולים והנחלים משפטן ומשפט המעיין אחד אמנם המימות אשר יטפו טפות טפות ממעינות המים בעת נזלם מן המקומות הגבוהים הנה המימות הנקוים מאלה הטפות כמקוה ולא יטהרו אלא במ' סאה והם פסולים לזבים ולטהרת מצורע ולמי חטאת עם היות טפות המים הנוטפות מן המעין פוסלת הנפילה בה והעיד ר' צדוק שאם יתערב הנוזל עם הנוטף והיה הנוזל יותר רב הנה הנקוה מהם כשר לזבין ולטהרת מצורע ולמי חטאת כמו מעין ועדות רבי צדוק נעשה בה כמו שביארנו בעדיות (פ"ז) ואחר אמר שאם יוכל להתחבל שיהיה משיב הנוטפים וחלין הנה זה מותר ואופני התחבולה כשישים בה במקום אשר יטפו בו אלה הטפות קנה או מקל להזיל עליהם אלה הטפות וישובו זוחלין ויהיו המים המקובצים כמו המעין ובתנאי שיהיו הנוזלים נשארים על גבי אלה הקנים או המקל:

ואמרו אפילו זבה אין כוונתו שהזבה תצטרך ביאת מים חיים ואמנם כוונתו הוא שהיא טבילה שלימה וזכר הזבה מפני הזב וכבר התבאר בראש מגילה (דף ח.) שהזבה לא תצטרך מים חיים אלא מי מקוה יספיקו אליה ואולם השמיענו ר' יהודה שלא לכוונת טומאה וטהרה לבד נשים זה ההכשר אלא אפי' לענין איסור לפי שהזבה אשר היא ערוה שתכף שתטהר תטבול בו ותהיה מותרת לבעלה וכבר ידעת אתה שהמקל מקבל טומאה מדרבנן לפי שהוא פשוטי כלי עץ וחלק ר' יוסי ואמר לא יסמוך מקל או כל מה שיקרה כמו שאמר רבי יהודה [אלא] כל דבר שאין מקבל טומאה אפי' מדרבנן והוא אשר יגרו עליו אלה הטפות שבו זוחלין והלכה כר' יוסי:

ו

גל הוא משאוני הים ויראה לך מזאת ההלכה שהטבילה לא תצטרך כוונה וזה אמנם הוא לחולין אמנם למעשר ומה שהוא יותר גבוה במדרגה ממנו הנה בלי ספק יחוייב לו שיכון בטבילה או ישאר טמא ויטהר כמו שביארנו בחגיגה (דף יט.):

חריצין. חפירות ונעיצין כמו כן אלא שהאדם אם עקר עץ או יתד וכיוצא בהם מן הקרקע ונשאר זה המקום חלול נקרא נעוץ ותרגום (שמואל א כו ז) וחניתו מעוכה בארץ נעוצה בארעא:

ופרסת חמור המעורבת בבקעה הוא שנחפר בארץ בטלפי החמור חפירות ונתערבו קצתם בקצתם וכוונתו בזה הדבור כבר נתבאר בתוספתא וזה כאשר תהיה זאת החפירה קטנה מלאה מים ותהיה מחוברת במקוה ויהיו מי המקוה ומי זאת החפירה מעורבים ואפילו היו עליונות המים אשר נשתתף ביניהם כקליפת השום כי הוא מותר לו שיטבול כלים בזאת החפירה לפי שהוא מכלל המקוה ולשון התוספתא (פ"ה) גממיות על פי המקוה וכל מקום פרסת רגלי הבהמה אם היו מעורבין כשפופרת הנוד מטבילין בהם:

וחרדלית. ומר בו החי"ת במקום ה"א והוא שם מורכב ביאורו הרדלית ר"ל הר תלוש וכוונתו בזה המאמר שמי המטר נוזלים ממקום גבוה כמו ראש ההר או גבעה הנשאה אומרים ב"ש שמטבילין באלה המימות בעת רדתן אם היה שיעורה אם נקוו ונחו מ' סאה אע"פ שהם אינם נגרים ממעין אלא מן המטר וב"ה אומרים עד שיתקבצו וישוב מקוה שהמקוה לא תטהר אלא באשבורן ואז מטבילין בו ובתוספתא (פ"ד) איזה חרדלית מי גשמים הבאים מן המדרון רואים אם יש מתחלתן ועד סופן מ' סאה מטבילין בהם ואם לאו אין מטבילין בהם דברי ב"ש וב"ה אומרים אין מטבילין בהם עד שיהיה לפניו ענן מ' סאה רצה לומר באמרו ענן שתהיה נחה מקובצת ונקוה ואחר אמר שכל המקובצין אם עשה בהם היקף בכלים סביב זאת השוקת החלולה עד שנתקבצו המים תוך אלו הכלים אשר הקיף וקבץ המים ושב המקוה כותליו כלים הנה הוא כשר לטבילה ואלה הכלים אשר העמידו מקום כותל לא יכון להם טבילה:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.