פאת השולחן/הלכות ארץ ישראל/ב
|
< הקודם · הבא > |
| הוקלד חלקית, אתם מוזמנים לתרום ולהשלים את הדף/הפסקה | |||
| נא לא להסיר תבנית זו לפני השלמת ההקלדה | |||
הלכות נזירות ושארי דיני ארץ ישראל ובו כ"ו סעיפים
א א)נזירות נוהגת בפני הבית ושלא בפני הבית לפיכך מי שנדר בנזיר בזמן הזה הרי זה נזיר לעולם שאין לנו בית כדי שיביא קרבנותיו במלאת ימי נזרו:
ב אין הנזירות נוהגת אלא בארץ ישראל ומי שנזר בחו"ל קונסין אותו ומחייבין אותו לעלות לארץ־ישראל ולהיות נזיר בארץ־ישראל כמנין הימים שנזר. לפיכך מי שנדר בזמן הזה בחוצה־לארץ כופין אותו לעלות לארץ־ישראל ולהיות נוהג שם נזירות עד שימות או עד שיבנה בית־המקדש ויביא קרבנותיו במלאת ימי נזרו:
ג וכל זמן שהוא בחוצה־לארץ הרי זה אסור לשתות יין ולהטמא למתים ולגלח וכל דקדוקי נזירות עליו ואף־על־פי שאין ימים אלו עולין לו. ואם עבר ושתה או גלח או נגע במת וכיוצא בנגיעה לוקה (רמב"ם ספ"ב מהלכות נזירות):
ד באסור לעשות סחורה בארץ־ישראל בדברים שיש בהם חיי נפש אלא זה מביא מגרנו ומוכר וזה מביא מגרנו ומוכר כדי שימכרו בזול גובמקום שהשמן מרובה מותר להשתכר בשמן:
ה אין אוצרין פירות שיש בהם חיי נפש בארץ־ישראל וכן בכל מקום שרובו ישראל שהרי מגיע מדבר זה צער לישראל (רמב"ם) בד"א בלוקח מן השוק דאבל לאצור הגדל בשלו מותר (הג"ה המותר לאצור פירות שלש שנים, ערב שביעית ושביעית ומוצאי־שביעית. ובשנת בצורת, אפי' קב חרובין לא יאצור מפני שמכניס מארה בשערים. רמב"ם) ובשנת בצורת לא יאצור ויותר מכדי פרנסת ביתו לשנה:
>>>
טז כג)מנהג יפה בכל ארץ ישראל שהכהנים נושאים כפיהם בכל ימות החול וביום־טוב בשחרית ומוסף וביום־כיפור בשחרית ומוסף ונעילה וכן נוהגים בכל גלילות ספרד:
כג) מנהג כו'. כן הוא פסק הרמב"ם (פי"ד מהל' תפלה ה"א) ושאר־פוסקים ומרן בית יוסף גם בחו"ל. רק רמ"א בסימן קכ"ח תירץ מנהג אשכנז שאין נושאין כפיהם בחול ושבת דכל השנה משום דהם בצער טרדת פרנסתם. וכבר כתב במגן־אברהם (ס"ק ע') בשם מ"ע דמנהג גרוע הוא, רק תירץ מנהג המשתרבב, אבל בארץ־ישראל שכל קהלות הספרדים נוהגים כהרמב"ם ואתרא דמרן הוא, ומנהג טוב הוא ומקובל מקדמונים ועל־פי סוד לקבל ברכות המברך יתברך־שמו ע"י הכהנים בעלי החסד, והכהנים מקיימין ג' מצוות־עשה שנצטוו בתודה כמ"ש בגמ' דסוטה ל"ח ע"ב ובודאי בארץ־ישראל אין לחלוק בין חול לשבת לומר שבשבת ישאו כפיהם ולא בחול, חדא דלא עבדי לא כמר ולא כמר מאחד שמנהג בארץ־ישראל לישא כפים בכל יום. ועוד, דאדרבא בחו"ל יש מקומות שכשחל יו"ט בשבת אין הכהנים נושאים כפיהם ומביא במגן־אברהם (שם) בשם בית־יוסף בשם האגור והג"מ שמנהג הכהנים לטבול לנשיאת־כפים וקשה עליהם לטבול כו' ומטעם זה אין נושאים־כפיהם כשחל בשבת כו' ע"ש דלכל הני בשבת יותר מסתבר שלא ישאו כפיהם לטעמם. וגם כשנושאים כפיהם שוה שחרית למוסף. ובכוללינו מיום שזכינו לקבוע ישיבתינו בארץ־ישראל ובירושלים עה"ק מנהגינו שהכהנים נושאים כפיהם בבל יום ובשבת ויום טוב ויום כיפור כדת וכן היא דעת רבנו הגאון נ"ע: