ערך/תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png תופס לבעל חוב במקום שחב לאחרים

הטעם דלא מהני[עריכה]

רש"י (ב"מ י: כתובות פה:) כתב דלאו כל כמיניה. ובפנ"י (כתובות פד: ד"ה את תופס לבע"ח) כתב דמשום דהוי שליח לדבר עבירה. [אמנם נראה מדבריו שהוצרך לזה רק לתוס' ושאר הראשונים דאף בשליח ל"מ, משמע דלרש"י י"ל דאין דין זכין כיון שאינו זכייה גמורה לכל וכדלהלן.] וע"ע בחי' הגרעק"א (בחו"מ קה) שהביא בשם הבית מאיר את הביאור הנ"ל דאשלד"ע. וכ"כ רעק"א בשו"ת (ח"א קלג בסוף הסי' בסוגריים), וע"ש שהעיר ע"ז דא"כ תופס בשוגג יועיל להשיטות דיש שלד"ע בשוגג.[1] ובקצה"ח (קה, א) ביאר דאין בזה דין זכין כיון דאינו זכייה ממש כיון דיש מי שזה חוב לו. והביא את סברת הפנ"י דהוי שלד"ע וכתב דלא נהירא, ועוד דתלוי בעבירה למשלח. וע' בחי' הגר"ש שקאפ (גיטין סי' ד) שכתב כהקצה"ח.

כשמינהו שליח[עריכה]

רש"י ב"מ י:) כתב דאם מינהו שליח מהני. ובתוס' (בב"מ שם ובכתובות פד:) כתבו דלא מהני. [וע' רש"י כתובות פד: "התופס לבע"ח - שליח התופס וכו'"]. והש"ך (חו"מ קה, א) הביא דעת הב"ח דמש"כ רש"י דמהני היינו בהרשאה, ודעת הריטב"א דהיינו בשליחות בעדים. ודעת הש"ך דמיירי בשכרו. [ובנתה"מ (קה, ב) כתב דאף בפועל לא מהני, וע"ש שהאריך ליישב דעת רש"י.] והפנ"י (בב"מ י. בתד"ה תופס, ובכתובות פד: בד"ה את) יישב הסתירה ברש"י שמש"כ רש"י שהגמ' שעליה נאמר של"מ היינו בשליח ר"ל ששלחו להביא לו ולא לזכות בעבורו.



שולי הגליון


  1. יל"ע אם הגרעק"א בא לדחות את עיקר ביאורו בתופס לבע"ח או רק את מה שחידש עפ"ז בחצר.
מעבר לתחילת הדף