ערך/שירת הלוים

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png שירת הלוים

בקרבן יחיד[עריכה]

בספר חסידים (סימן תתריד) משמע שהיתה שירת הלוים אף בקרבן יחיד, בקרבן תודה. ובירושלמי תבנית:ח"ג לב. מבואר לכאורה דהוא הדין בחטאת, ותמהו על כך (קובץ היכל הבעש"ט כרך טז, שערי בית ה' עמוד קעז), שהרי לא היתה שירה על חטאת. וביארו דאיירי על כלל הנגינה שבמקדש ולא על קרבן חטאת.

ובילקוט ראובני (ויקרא ד"ה השיר) הביא בשם ספר ברית מנוחה (עמ' יא) שנקט אף הוא שהיה שיר בזמן חטאת, ואם היה זה קרבן של אדם צבוע המתחזה לצדיק לא היה עולה העשן ישר כמקל והיה הכהן המקריב אומר ללוי ששר בראש המעלות 'הרף ידך מן השיר'. וראה להלן פ' מעוררת לתשובה בשם ס' מאור ושמש.

כפרה[עריכה]

בירושלמי (פסחים פ"ד ה"א) מבואר שהשירה קרויה כפרה. ובתורה תמימה על פסוק 'ולכפר על בני ישראל' כתב דלא קיי"ל כירושלמי זה.

מעוררת לתשובה[עריכה]

ספר שמע שלמה (פ' נשא) בשם הבעש"ט, אהל רחל (פורים עמ' קפג) בשם הגר"א.

בס' מאור ושמש (קורח ד"ה ועבד) כתב שאם הכהן הבין שבעל הקרבן לא חזר בתשובה, היה מרמז ללויים שיזמרו ניגון המתאים לשורש נשמתו שיגרום לו לחזור בתשובה.

מעבר לתחילת הדף