ערך/שבעה נקיים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שולי הגליון
מעבר לתחילת הדף
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
שבעה נקיים
שבעה נקיים הם שבעה ימים שהזב והזבה סופרים בנקיות שאין רואים בהם שום זיבות, לשם כך נדרשים שיתקיימו כמה תנאים, ואח"כ צריכים טבילה בשביל ליטהר.
גדר חיוב ז' נקיים מה"ת ומדרבנן[עריכה]
מה"ת רק זב וזבה גדולה צריכים לשבת ז' נקיים, ומדרבנן כל אשה שיצא דם ממקורה בין באונס בין ברצון, ואפילו לא ראתה אלא טיפת דם כחרדל יושבת עליו שבעה נקיים, [עי' שו"ע יו"ד סי' קפ"ג ס"א].
הטעם שהצריכו כל אשה שראתה דם לישב ז' נקיים, בכדי שלא תבוא לידי טעות החמירו חז"ל והצריכו לעולם ז' נקיים, [ש"ך שם סק"ד].
טעם שאין מברכים על הספירה[עריכה]
על מה שאין מברכים על הספירה נאמרו מספר טעמים:
- התוספות (כתובות עב. ד"ה וספרה, מנחות סה: ד"ה וספרתם) כתבו דלא שייך בה ברכה כיון שאם תראה תסתור.
- הרדב"ז כתב שאין מברכים על ספירת נדה וזבה משום דאי בעיא לא מיזדקקא[1].
- בשו"ת רבי עקיבא איגר (סי' כט, מדודו הג"ר וואלף איגר) מקשה על התוס' הנ"ל ממה שכתב בבית יוסף (אורח חיים סי' תלב) שאין מברכים על דברים שבלב, ואם כן גם גבי ספירת זבה ונדה, שאין צורך להוציא בשפתים, אין ראוי לברך[2].
- ↑ מובא בחק יעקב (סי' תפט ס"ק ו) ופרי חדש (שם סעיף א), וע"ש שהקשו עליו והסכימו לטעם התוס' שאם תראה תסתור. ועי' עוד בשדי חמד אסיפת דינים מערכת ברכות סי' א אות טז ד"ה ועל ספירת.
- ↑ ומתרץ די"ל שזו גופה היא קושיית התוס' שם, דהו"ל לחז"ל לתקן שצריך להוציא בשפתים ולברך כמו בספירת העומר. אולם כתב שלפי דברי הר"ן (שהובאו בט"ז או"ח סי' תפט) דרבנן גמירי להו דגבי עומר צריך לספור המנין משא"כ בזבה, שפיר י"ל שלכך לא תקנו ברכה גבי זבה, משום דהוי דברים שבלב.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |