ערך/שבועות

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי שבועות

טעם שנקבע ביום חמישים ולא ביום נ"א לספירה

המהרש"א (ע"ז ג.) הקשה שהרי ישראל יצאו ממצרים ביום ה' בשבוע ותורה נתנה בשבת, ואם כן קיבלו תורה ביום נ"א לספירה ומדוע נקבע לדורות לחוג את חג השבועות ביום נ' לספירה. ויישב שישראל לא היו ראויים לחכמת התורה עד שיתקדשו ויטהרו את עצמם מטומאת מצרים כדי שתהיה עליהם יראת שמים ועל ידי זה יקויים בהם כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת. וטהרתם היתה ע"י שבעה שבתות ויום חמישים שהם מספרים קדושים כענין שבת, שמיטה ויובל, וכיון שביום נ' נגמרה טהרתם לכן קבע ה' יום זה לחג השבועות כי יראת חטא קודמת לחכמה במעלה ובזמן.

טבילה קודם החג

כתב השל"ה (שבועות ריש פרק נר מצוה) שאע"פ שבכל יו"ט יש דין לטהר עצמו ברגל אך בשבועות החובה גדולה יותר וככתוב היו נכונים לשלשת ימים את תגשו אל אשה. וכן נהגו ע"פ האר"י שבליל שבועות לפנות בוקר טובלים שוב.

יום הדין

כתב השל"ה (שבועות נר מצוה אותיות יח-יט) הביא בשם תולעת יעקב (סתרי חג השבועות, דף נח) שכשם שבר"ה יום הבריאה הראשונה וחידוש העולם, רצה הקב"ה להשיג ולדרוש מעשה בני האדם, כן רצה ביום מתן תורה שהוא מורה על חידוש העולם להשגיח ולדרוש על מעשה העולם ולדונו על פירות האילן. והוסיף שהפירות הם הנשמות הפורחות מאילנו של הקב"ה והעולם נידון ביום זה על התורה שנתנה בו שבטלו עצמם ממנה.

חיוב השמחה בחג

בגמרא בפסחים (סח:) הכל מודים בעצרת דבעינן נמי לכם. מר בריה דרבינא יתיב כולא שתא בתעניתא בר מעצרתא ויומי דפוריא. רב יוסף ביומא דעצרתא עביד ליה עגלא תילתא, אמר אי לאו ההוא יומא כמה יוסף איכא בשוקא.

כתב השל"ה (שם) חייב אדם לשמוח בזה החג ביותר כי הוא יום שזכינו בו לכתר תורה. ומכל מקום גילו ברעדה כתיב, שהשמחה אשר שמח תהיה שמחה רוחנית והודות והלל להשי"ת שנתן לנו התורה. מתעורר מאד בלבו להתקדש ולתקן מעשיו ולהיות מוכתר בכת תורה.

שבועות נגד יצחק ונגד גבורה

בטור (או"ח סימן תיז) כתב שהמועדים נתקנו כנגד האבות, ושבועות כנגד יצחק שתקיעת השופר של מתן תורה היתה בשופרו של יצחק.

בזוהר (ח"ג פנחס רנז:) מבואר שג' רגלים כנגד חסד רחמים וגבורה, ושבועות כנגד גבורה, ולכן נאמר במתן תורה וידבר אלקים את כל הדברים האלה ופירש רש"י אין אלוקים אלא דיין. שיש פרשיות בתורה שאם עשאן אדם מקבל שכר ואם לאו אינו מקבל פורענות, אך עשרת הדברות אינם כן אלא "וידבר אלקים" דיין ליפרע.

וכעי"ז ברמב"ן (שמות יט יג) בביאור הפסוק במשוך היובל המה יעלו בהר, כתב אבל לפי דעתי האגדה הזו יש לה סוד, ואמרו שזה הקול הוא פחד יצחק, ולכן אמר (שם פסוק טז) "ויחרד כל העם אשר במחנה" ולא השיגו דיבור בגבורה הזאת בלתי קול, עכ"ל.

תפילת ערבית בליל שבועות

נהגו ישראל לאחר תפילת ערבית בליל שבועות עד אחר צאת הכוכבים. ובטעם הדבר כתב הט"ז (או"ח תצד) שהוא כדי שיהיו ימי הספירה תמימות

הנצי"ב בהעמק דבר (ויקרא כג כא) תמה על טעם זה שאם כן היה ראוי להקפיד כן בכל ימי הספירה.

הנצי"ב (שם) ובשו"ת בנין שלמה (הוספות סימן כ) ביארו דהטעם לכך הוא לשון הפסוק (שם) "וקראתם בעצם היום הזה מקרא קודש יהיה לכם", ולא כבשאר המועדות "ביום הראשון מקרא קודש יהיה לכם" ו"ביום השביעי מקרא קודש".

בשו"ת התעוררות לתשובה (ח"ב סימן נו) ומטו כן גם משמיה דהרב מפוניבז', עפמ"ש רש"י בברכות (ב.) דהטעם שמקדימים להתפלל ערבית ולקרות ק"ש קודם צאה"כ הוא משום שסומכים על קריאת שמע שעל המיטה וא"כ בליל שבועות שהמנהג להישאר ערים ונמצא שלא יקראו ק"ש על המטה, לכן מקפידים לא להתפלל ערבית עם ק"ש שבה קודם צאת הכוכבים.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף