ערך/קריאת התורה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קריאת התורה

על מי מוטל החיוב[עריכה]

באגרות משה[השלם מקור] כתב שחיוב קריאת התורה הוא על כל אחד לשמוע ג' קרואין בשני ובחמישי ובמנחה דשבת. ארבעה קרואין בתעניות ציבור, ראש חודש וחול המועד. חמשה ביום טוב. ששה ביום הכיפורים. ושבעה בשבת.

לא שמע הברכות[עריכה]

באגרות משה[השלם מקור] כתב שאף שמוטל החיוב על כל אחד לשמוע הקרואין, היינו גוף הקריאה אך אף אם לא שמע הברכות כגון שנכנס לבית הכנסת אחר שבירך הראשון, אינו צריך לילך לחזר אחר קריאת התורה בבית כנסת אחר.

קריאה עם הקורא[עריכה]

אם מותר לציבור לקרות עם הקורא או ראוי לשמוע כדכתיב (נחמיה ח ג) ואזני כל העם אל ספר התורה. שו"ת מן השמים (סימן עח) לאסור.

אם סומא יכול לעלות לתורה[עריכה]

עי' ערך *סומא#בקריאת התורה.

לעלות כהן לתורה ראשון על פי עצמו[עריכה]

עי' חדש על ה(מ)דף (כתובות כה).

זהירות בדקדוק הקריאה[עריכה]

מקומות שאפשר לטעות בהם בקל[עריכה]

פרשת ויצא[עריכה]

כח, טז: משנתו - השי"ן בשווא נע (לשון 'שינה', לא בשווא נח, לשון 'משנה').

פרשת שמות[עריכה]

א, יב: יענו - היו"ד בשווא (לא בפתח).

פרשת בשלח[עריכה]

יד, לא: וייראו - הרי"ש בשווא נע (לשון יראה, לא בשווא נח, לשון ראיה).

פרשת מטות[עריכה]

לב, לז: בנו - מלרע.

פרשת ואתחנן[עריכה]

ג, כד: וכגבורתך - הרי"ש עם חולם, לשון רבים.

פרשת ראה[עריכה]

יא, ל: אחרי - בפשטא (לא במהפך), עי' רש"י (ד"ה דרך).

מעבר לתחילת הדף