ערך/עלינו לשבח

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי עלינו לשבח

מקורו

מקורו בתפלת מוסף לראש השנה.

תקנת אמירתו בסיום התפילה

טעם התקנה

מצינו בדברי רבותינו כמה טעמים לתקנת אמירת 'עלינו לשבח' בסיום התפילה:

• הב"ח (או"ח סימן קלג סק"א) כתב שטעם הדבר לתקוע בלבבינו קודם שנפטרים לבתיהם יחוד מלכות שמים, ושיחזק בלבבינו אמונה זו שיעביר הגילולים מן הארץ והאלילים כרות יכרתון לתקן עולם במלכות שדי. כי אז גם כי יש לכל אחד מישראל משא ומתן עם הגוים עובדי עבודה זרה וגילוליהם ומצליחים, לא נפנה לבבינו אל האלילים ולא יעלה במחשבה ח"ו שום הרהור עבירה.

• המאירי (ברכות לב:) כתב בטעם הדבר שכשם שהמתפלל צריך לשהות מעט קודם התפילה, כך הוא צריך לשהות מעט אחר התפילה שלא יהא כפורק משאוי מעליו והולך לו. ומכאן תקנו לומר פסוק של אשרי קודם תהלה לדוד ללמדנו שמאותו פסוק יצא לנו לשהות מעט קודם תפילה, וכן לטעם שאחר תפילה תקנו קריאת שיר מזמור או עלינו לשבח.

• המבי"ט (בית אלוקים, שער התפילה פ"ח) פירש שאנו אומרים בסוף תפלותינו עלינו לשבח, להורות כי כל מה שאמרנו בתפלותינו לא נתווסף לו יתברך מעלה על זה ואינו חייב לגמול לנו על זה מצד הדין, אלא אדרבה אנו חייבין לגמול לו חסד על אשר נתרצה והראה שהוא מתכבד ומתעלה בתפלותינו, והוא יתברך האמיר והעלה אותנו להיות לו לעם סגולה ושנתפלל אליו כמלאכי מעלה, והבדיל אותנו מכל עמי הארצות. ואנו יש לנו יתר שאת ומעלה כשאנו משתחוים לפני ממ"ה הקב"ה, ומטעם זה אנו גם כן כורעים ומשתחוים בזאת ההודאה של 'עלינו לשבח'.

על כן נקווה

מייסדו

עכן

במגלה עמוקות (פ' ואתחנן אופן קלג) כתב שעל כן נקוה, ר"ת עכן, שהוא תיקנו אחר שמעל בחרם יריחו. וכתיב גבי עבודה זרה לשון חרם 'שקץ תשקצנו כי חרם הוא', ולכן חתם שמו בראש והתפלל להעביר גלולים מן הארץ שדינם גם כן בשריפה.

החוות יאיר במקור חיים (או"ח סימן קלב סק"ב) כתב: מצאתי בספר שעל כן נקוה עכן יסדו, ולענ"ד שזה וכל כיוצא בזה דברים בדויים הם, דאיך יהיה תחינה מתחלת 'על כן' דאהיכן קאי. ולדחוק שהיה אומר כן אחר תפילת יהושע 'עלינו לשבח' ועליה קאי, לא שמיע לן ולא סבירא לן.

יהושע

ברוקח (סדר התפילה, ראש השנה, עמוד תרנז) כתב: יהושע בן נון יסד קנ"ב תיבות מן 'עלינו' עד 'ולעולמי עד תמלוך בכבוד', מבואר שיהושע הוא שתיקן תפילה זו ולא עכן.

מעבר לתחילת הדף