ערך/עדים זוממים

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png עדים זוממים

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

עדים שזממו לחייב אדם בממון על ידי שיעידו עליו כי הוא חייב ממון לחבירו, ובאו עדים והעידו שעדים אלו היו עמהם במקום אחר בשעה עליהם הם מעידים ואם כן לא היה באפשרותם להעיד, הרי הם זוממים ומקיימים בהם את הדין האמור בפסוק (דברים יט יט) "ועשיתם לו כאשר זמם לעשות לאחיו".

על דבר איסור[edit]

באופן שהעידו על יינו של אדם שהוא יין נסך וכדומה, שעדותם היא על דבר איסור אלא שבכך הם גורמים הזק לממונו של רעהו, דנו האחרונים אם נאמר בכה"ג דין ועשיתם לא כאשר זמם לעשות לאחיו. הקצות החושן נקט שדין כאשר זמם נאמר גם באופן זה ואילו דעת הנתיבות המשפט והמנחת חינוך שאין דין כאשר זמם נוהג בעדות על דבר איסור.

הסברות[edit]

בסברת הדבר שלא נאמר בהם דין כאשר זמם, ביאר הקצות (סימן לח סק"ד) שאין כאן "לעשות לאחיו" כיון שהעדות אינה על אחיו אלא על היין.

סברא נוספת כתב הנתיבות המשפט (שם סק"ב) שעדות איסור אינה צריכה להעשות בפני בית דין וממילא לא חידשה התורה בכהאי גוונא דין כאשר זמם. כעין זה כתב המנחת חינוך (מצוה לז אות ה) שבדין כאשר זמם בעינן שיגמר הדין על פי העדים ואילו בעדות איסור גם אם נאמר שצריכה להיות בפני בית דין אך לא שייך באיסורים "גמר דין" וממילא אין שייך לומר בהם דין "כאשר זמם".

מו"מ בנדון זה[edit]

הקצות החושן הוכיח שאף בכה"ג נאמר דין כאשר זמם מדברי הגמרא בסנהדרין (י.) בעדות על אדם שרבע שור שחייבים מדין כאשר זמם על סקילת השור, אף שעדותם היתה על כך שהוא שור הנסקל ולא על הסקילה עצמה.

הנתיבות דוחה ראיה זו, שדוקא בשור הנסקל שדינו בבית דין שייך לחייבו בכאשר זמם, וכדדרשינן כמיתת בעלים כך מיתת השור (שם טו.) משא"כ בעדות על שאר איסורים שאינה מצריכה דין בבית דין. גם המנ"ח דחה ראיה זו באופן דומה והוסיף שאף אם בעינן דין בעדות על איסורים אך לא שייך בו נגמר הדין הדין על פיהם, כיון שאין שייך גמר דין בעדות על איסורים.


מעבר לתחילת הדף