ערך/סתם משנה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי סתם משנה

במחלוקת רבי וחביריו

בשו"ת שמן רוקח (ח"א סימן א אות ב) כתב שאין אומרים הלכה כסתם משנה במקום שרבי גופא הוא הבר פלוגתא, שהרי מה יתן ומה יוסיף אם הוא בעצמו סתם כמותו וכי יעלה על הדעת שאם יאמר התנא איזה דין פעם אחת לא נשמע לדבריו וכשיכפול דבריו כמה פעמים נימא דהלכה כמותו. וכיון דאין הלכה כרבי מחבריו אף שסתם כדברי עצמו אין הלכה כמותו.

סתם ואחר כך מחלוקת

סתם ואח"כ מחלוקת. כללי הפסק. יבמות מ"ב ב' וראשונים שם. יבמות מ"ד א' בתוד"ה ודלמא, ומהר"ם שם. שדי חמד כללים מערכת הס' כלל ס"ט וע"ה (בכרך ה' עמ' 212).

סתם משנה ואחר כך מחלוקת במשנה אין הלכה כסתם משנה. אך אם המחלוקת בברייתא הלכה כמשנה אף על פי שהברייתא מאוחרת מן המשנה.

בטעם הדבר כתב בשו"ת שמן רוקח (ח"א סימן א אות ב) משום דע"כ רבי ידע שיש מחלקות בזה שאם לא כן ר' חייא מנין ליה, אלא ודאי ידע ואפילו הכי סתם כהאי תנא ואם כן ודאי היו נראין לו דברי אותו תנא. מה שאין כן בסתם ואחר כך מחלוקת במתניתין אפשר שבזמן שכתב רבי הסתם לא ידע שיש חולק בדבר ואחר כך כשנודע לו שיש חולק כתב המחלוקת ומשנה ראשונה לא זזה ממקומה.

וע"ע תוספות יום טוב (עבודה זרה פ"א מ"ט) מה שכתב בזה משם ספר הכריתות.

סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא

הלכה כסתם משנה.

אף שהברייתא אחר המשנה אינו דומה לדין סתם ואחר כך מחלוקת במשנה שאין הלכה כסתם. ועיין לעיל טעם הדבר.

כשסותר לכלל ידוע

בשו"ת שמן רוקח (ח"א סימן א אות ב) כתב שכאשר כלל זה סותר לכלל ידוע, לדוגמא: מחלקות רבי ורבנן בברייתא אף שסתם משנה כוותיה דרבי מכל מקום כיון כלל ידוע הוא שהלכה כרבי מחבירו ולא מחבריו ממילא אין אומרים בכהאי גוונא סתם במתניתין ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה. ועיי"ש דוגמאות נוספות.

מעבר לתחילת הדף