ערך/לישב בסוכה (ברכה)

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי לישב בסוכה (ברכה)

קדימה עם ברכת היין והמוציא

כתב השו"ע (סי' תרמג ס"א,ג) סדר הקידוש יין קידוש וסוכה כו' בשאר ימים מברך על הסוכה קודם ברכת המוציא, ונוהגים לברך על הסוכה אחר ברכת המוציא קודם שיטעום. וביאר המשנ"ב (סק"א, ו) שביום טוב מברך על היין ומקדש תחילה ואחר כך על הסוכה, שאי אפשר לברך על הסוכה קודם שיברך על קידוש היום שהרי מתחילה נתקדש היום ואחר כך נתחייב לישב בסוכה. אכן בשאר הימים שאין בהם קידוש דעת המחבר דצריך לברך על הסוכה קודם ברכת המוציא כדעת רבינו מאיר מרוטנבורג, דבה נתחייב תחילה תכף שנכנס וישב בה לסעוד סעודתו, וראוי לסמוך הברכה להישיבה כל מה דאפשר, אך העולם לא נהגו כן כדמסיים. ובטעם מנהג העולם כתב המשנ"ב (סק"ז) שמברכים אחר ברכת המוציא כדי שיתחיל בסעודה, דעל ידה הוא עיקר חיוב הסוכה, ואחר כך יברך. ולא הוי הפסק בין ברכת המוציא לאכילה דצורך סעודה הוא כמו קידוש.

ועל המנהג שהזכיר השו"ע לברך על הסוכה אחר ברכת המוציא, כתב הרמ"א הכי נוהגין בחול אבל בשבת ויום טוב שיש בהן קידוש מברך לאחר הקידוש, ע"כ. וכתב המשנה ברורה (סק"ח) אבל בשבת ויום טוב כו' פירוש, שאז מקדש על היין ואומר על הכוס סוכה וזמן כדלעיל ואחר כך המוציא על הפת. ואם מקדש על הפת אומר המוציא וקידוש וסוכה וזמן, משא"כ בחול שאין שם אלא המוציא מברך על הסוכה תכף אחר ברכת המוציא. ובשבת ויום טוב שמברך אחר הקידוש ביאר המשנ"ב (סק"ט) דאז הוא זמן התחלת הסעודה (דמקודם אין רשאי לאכול) ושייך אז לברך ברכת הסוכה. ולענין סעודת שבת ויום טוב שחרית שאין בהם קידוש, רק ברכה בעלמא על הכוס, יש דעות בין האחרונים, יש אומרים (דבר שמואל שהביאו השערי תשובה והט"ז והעתיקם הגר"ז להלכה) דבזה אין כדאי להפסיק בברכת סוכה בין הברכה להשתיה, דעל השתיה ליכא חיוב סוכה כלל, אלא יברך אותה אחר ברכת המוציא למנהגנו. ויש אומרים דגם בזה כיון שמכין עצמו בקידוש זה לאכילה יברך אותה קודם שיטעום מן הכוס, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד.

ועוד הוסיף המשנ"ב שכל זה הוא בנוטל ידיו אחר כך לסעודה, אבל אם אינו רוצה עתה לסעוד סעודתו רק מברך על הכוס ואוכל אחריו פת כיסנין כדי שיהיה קידוש זה במקום סעודה, מצדד השערי תשובה דבזה לכולי עלמא יברך ברכת סוכה קודם שיטעום מן הכוס, עי"ש, עכ"ל.

העולה מהדברים: ביום טוב ראשון אינו יכול לברך על הסוכה קודם הקידוש כיון שרק אחר שהתקדש היום התחייב בישיבת סוכה, ולכן לכולי עלמא מברך על היין ומקדש ואחר כך מברך לישב בסוכה.
ביום טוב שני ושבת שמחוייב כבר בישיבה בסוכה ומאידך אינו יכול לאכול עד אחר הקידוש, בזה כתב הרמ"א שמברך לאחר הקידוש קודם המוציא.
ביום טוב ושבת שחרית שאין בהם קידוש אלא רק ברכה על הכוס, נחלקו הפוסקים אם כיון שמכין עצמו בקידוש זה לאכילה יברך אותה קודם שיטעום מן הכוס, או שמאחר שאין על השתיה חיוב סוכה אם כן אין ראוי להפסיק בברכת 'לישב' בין הברכה לשתיה. ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד.
ובחול כתב השו"ע כדעת המהר"ם שהיה ראוי שיברך על הסוכה קודם ברכת המוציא כיון שהתחייב בה תכף כשנכנס לאכול בה סעודתו וראוי לסמוך הברכה לישיבה. אלא שהמנהג הוא לברך לישב אחר ברכת המוציא, כדי שיתחיל כבר בסעודה כיון שעל ידה הוא עיקר חיוב הסוכה. ואין בכך משום הפסק כיון שהוא צורך הסעודה, כמו קידוש שמפסיק בין הברכה לשתיה.

מעבר לתחילת הדף