ערך/לחומרא מקשינן

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png לחומרא מקשינן

בפמ"ג (פתיחה כוללת ח"א י) כתב דהוי ספק, ואם יצטרף ספק נוסף יהיה ס"ס. וצ"ע מתוס' (ב"ק ג. ד"ה דומיא). וע"ע פסחים (דף כד: ודף מג:). וע' רעק"א (ח"ג יז) שהוכיח מהתוס' בב"ק (ג.) ופסחים (מג:) הנ"ל שאינו ספק. וע"ע בשושנת העמקים (א ד"ה המקום)[1] ובתיבת גמא (תצוה ב) שבעל הפמ"ג עצמו הוכיח כן מהתוס' בב"ק ובפסחים הנ"ל, והוכיח עוד מריש יבמות מצרת ערוה שמקשינן לחומרא ופטורה מחליצה. ובקידושין סח. נאמר מקשינן לחומרא גבי ממזר דספיקו לקולא. [ושמא רק בספק במציאות ספיקו לקולא, וצ"ע.] ובאתוון דאורייתא (יח) האריך בזה והביא ראיות לכאן ולכאן. (וע' מצפה איתן ב"ק כו.) וע' תוס' ב"ק עח. ד"ה והא.

וע' ספר כריתות לר"ש מקינון (בית ב יט-כ) שכתב בשם ר"ת דגבי ממון אמרינן לחומרא מקשינן דחומרא הוי להוציא ממון, ויש חולקין. ובהע' שם כתב שהיבין שמועה הסתפק אם החומרא הוי להחזיק וכדעת ס' התרומה או שבממון אין כלל דלחומרא מקשינן. וע"ש שתלה הפלוגתא בנידון הנ"ל אם הוי בתורת ודאי. אמנם לענ"ד אינו מוכרח די"ל דאף דהוי בתורת ודאי ל"ש חומרא בממון דכל חומרא לא הוי קולא לב'. וע"ע שם מה שציין.

לעיון נוסף[עריכה]



שולי הגליון


  1. ובהע' על שושנת העמקים כתוב בשם הריטב"א דהוי משום ספק.
מעבר לתחילת הדף