ערך/יציאה מארץ ישראל

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי יציאה מארץ ישראל

לצורך טיול

הרמב"ם בהל' מלכים ה,ט אסר, ומהא דסוף דבריו שם איירי ביוצא להשתקע מכלל דריש דבריו איירי ביוצא באקראי ואפ"ה אסר, וכ"כ הנימוק"י בשם הראב"ד במו"ק יז ד"ה שיצא, שאסור לצאת כדי לטייל, וכן משמע בגמ' שם, וכיון דבש"ס נקט לטייל, א"כ משמע דלדבר מצוה שרי, ולגבי מהו דבר מצוה נראה לומר כדכתב הטור בשם ר"ת באו"ח בסי' רמח,ד, דאפי' לסחורה או לראות פני חבירו חשיב כדבר מצוה ולא חשיב דבר הרשות אלא כשהולך לטייל, ע"כ, ומהרמב"ם הנ"ל לא משמע הכי לכאו' דכתב דשרי לצאת ללמוד תורה ולישא אשה ולהציל ממונו מן העכו"ם, ע"כ, ומשמע דלשאר מצוות אסור ומאידך אי שרי כדי להציל ממונו כ"ש דשרי לשאר מצוות, ועל כן לשון הרמב"ם צ"ע, ומ"מ מסתבר דה"מ דשרי כשיוצא בשביל המצוה ולא שהולך לטייל ועושה גם כמה מצוות, דמסתבר דצריך דעיקר המגמה תיהיה בשביל המצוה, דאדם שכל מגמתו היא ללכת לקיים מצוה מסוימת, הוא יותר שמור מלהיפגע מתועבות ארצות הגויים. ולגבי כהן דין זה יותר חמור ואיכא מאן דסבר דדווקא לישא אשה וללמוד תורה שרי, כמו שכתב הב"י ביו"ד בריש סי' שעב, ועי' במה שכתבתי גבי זה ביו"ד סי' שסט, גבי טומאת ארץ העמים. ונראה פשוט דכל זה דוקא במי שגר בא"י אבל מי שנכנס לא"י בדרך עראי שרי ליה לחזור למקומו. והא דשרי לצאת לכל דבר מצוה, הוא דוקא לצאת ע"מ לחזור אבל לצאת לגור בחו"ל הוא חמור הרבה יותר כמבואר בשילהי מסכת כתובות וברמב"ם הנ"ל.

מעבר לתחילת הדף