ערך/טעם מצוה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png טעם מצוה

בגמרא בפסחים (קטו.) מבואר שאין לאכול כזית ראשונה של מצה עם מרור בזמן הזה, כיון שמרור בזמן הזה דרבנן ואתי טעם מרור דרבנן ומבטל לטעם מצה דאורייתא.

ובפרי מגדים (סוס"י תרמג) כתב לפי זה שכיון שילפינן דין אכילת כזית פת בלילה הראשון של סוכות בגזירה שוה מאכילת מצה, ממילא יהיה אסור לאכול כזית הראשון שבסוכה עם טיבול, דבש או מיני מתיקה כיון דאתי טעם רשות ומבטל טעם מצוה.

אבל בתוספות שם (ד"ה אתי מרור) לא משמע כן, דהקשו תוספות מאי שנא מרור דאתי טעם מרור ומבטל טעם מצה, ממצה מתובלת שאין התיבול מבטל המצה כדתניא במנחות (כג:) "תיבלה בקצח בשומשמין ובכל מיני תבלין כשרה, מצה היא, אלא שנקראת מצה מתובלת". ותירצו דהתם אין מן התיבול אלא דבר מועט (ולא תירצו דמיירי דווקא כשתיבלה קודם אפייתה). משמע מדבריהם דסבירא להו דבקצת טיבול אין בעיה.

מעבר לתחילת הדף