ערך/חזקת ממון

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי חזקת ממון

האם חזקת ממון מהני רק כאשר יש ראיה מתפיסתו

בתוס' בב"מ ק. (ד"ה וליחזי) הק' מהא דבגודרות (בב"ב לו.) מצאנו שלא מהני מוחזקות אם אין ראיה מתפיסתו שזה שלו, ואילו בב"מ ק. מבואר שמהני. ותי' שכאשר יש דררא דממונא (-דיש ספק בלי טענותיהם) מהני המוחזקות אף בלי ראיה (אם טוען ברי). וביאור הענין: י"א שאם אין דררא דממונא לא שייך דין הממע"ה כיון שאינו נחשב ספק, דכיון שידענו שזה של הא' ולא נתעורר צד לומר שזה של הב' אלא מכח טענתו (והרי טענתו מוכחשת) מהיכי תיתי לומר שזה שלו, ודין הממע"ה לא נאמר אלא בספק. אלא שאם יש ראיה מתפיסתו זה עכ"פ מעורר ספק שמא זה שלו ואז כבר שייך הממע"ה. (ע' קוב"ש ב"ב קס. ובקוב"ש ח"ב סי' ט אות ג נראה שנקט שבדליכא דררא דממונא מהני משום הראיה ולא שהראיה יוצרת ספק ומהני משום הממע"ה). ודעת השער"י (ה, טו ד"ה ונראה) דהטעם משום דיסוד דין הממע"ה היינו משום דנראה ומוחזק לנו שהוא שלו, ולכן אם אין דררא דממונא זה נראה שזה של המר"ק, וכשיש דרד"מ תפיסתו מספיקה כדי שזה יראה שלו. וע' שיעורי ר' שמואל ב"ב ב, ג.

אם חזקת מרא קמא עדיף ממוחזק

בקה"י (ב"ב סי' ב ד"ה וכעת) כתב שאם אין ראיה מתפיסתו מר"ק עדיף, וצ"ע מב"מ ק. וע' קוב"ש (ח"ב סי' ט אות ב) דמוחזק עדיף (במטלטלין) אף נגד מר"ק (אלא שבדליכא דררא דממונא אין דין הממע"ה).

אם הוי דין הנהגה גרידא או נתהפך לשלו

בקובץ הערות (עא, ה) כתב דאינו נהפך להיות שלו. וע' קונטרס הספיקות (א, ח) שדן אם יכול לקדש אשה בממון שזכה בו מכח הממע"ה. וע"ע שו"ת חמדת שלמה (סי' א וסי' כח), ושו"ת הרי"ם (סי' ה), וע' בשפ"א (סוכה ט. בתד"ה ההוא), וע"ש בהג"ה שכתב שנחלקו בזה החמדת שלמה והרי"ם. וע' קה"י (ב"מ סי' יא).

אם הוי הכרעה או שא"א לשנות המצב

בקובץ הערות (עא) כתב דהוי הכרעה.

אם סברא או פסוק

בב"ק מו: סברא, דכאיב לי' כאיבא כו'. וברש"י גיטין מח: ד"ה המוציא: פסוק, "מי בע"ד יגש אליהם". וע' פנ"י בב"ק ובגיטין דלשמואל דקי"ל כוותי' איצטריך קרא.

ועי' חמדת שלמה (אבהע"ז סי' כד) דחזקת ממון אינה חזקה המבררת, רק מסברא ילפינן לה.

אם יש ב' דינים

בחי' העילוי ממייצ'יט (סי' סג) חידש שיש ב' דינים א. סברא דמאן דכאיב ליה כאיבא (דב"ק מו:). ב. גזה"כ כעין חזקת איסור. אמנם בב"ק מו: משמע שאינו אלא סברא. (ולהפנ"י - יל"ע).

מי נחשב המוחזק כאשר הפשטות שצריך לשלם והמחזיק מחדש שיש לו פטור

ע' רש"י כתובות פג: (ד"ה יד בעל השטר) שאם יש ספק מאיזה זכות בנכסי אשתו הבעל הסתלק הוא המוחזק (כך ביאר השטמ"ק את דבריו). וע' כתובות יב: בתוס' רי"ד (נדפס על הדף).

תפיסה לאחר שנולד הספק - הטעם דלא מהני

בקובה"ע (עא, ב) כ' דחל דין הממע"ה ותו לא פקע.

תפיסה לאחר שנולד הספק בטענת ברי

ע' תוס' ב"ב קה. ד"ה אבל, וכתובות כ. ד"ה ואוקי, וע' רא"ש ב"מ פ"ק סי' יג.

תפיסה בשעה שנולד הספק

בקונטרס הספיקות (ג, ו) כתב שדעת התומים דהוי כקודם שנולד הספק, והוא חלק עליו

תפיסה בקרקע

טעם דלא מהני: תוס' ב"מ קג. (ד"ה פרדיסי): דאין יכול להצניע לשמטה מיד בעלה. וע' קונטרס הספיקות (ח, ב) דנקט דמשום דאין קניני גזילה.

תפיסה בקרקע כשאין מר"ק

בקצה"ח (רנו, א) ובקונה"ס (ח, ה) כתבו דמהני תפיסה. והביא הקונה"ס מד' המל"מ (טוען טו) דלא מהני תפיסה אף דתחילת הדין יחלוקו.

ממון המוטל בספק לסומכוס הוי כאילו שניהם מוחזקין

תוס' ב"מ צז: (ד"ה לימא), וכן בב"מ קטז: (ד"ה לימא). וע' קוב"ש ח"ב סי' ט אות ז שמפרש דמשום שחולקין הוו כמוחזקין. ומקונטרס הספיקות (א, ה) נראה דמפרש איפכא דחולקים משום דהוו כמוחזקין. ולענ"ד נראה שכוונת התוס' היינו שכמו שלרבנן דין ההכרעה בספק ממון היינו ליתן להמוחזק כן לסומכוס דין ההכרעה היינו לחלוק, ולכן אם לרבנן המוחזקות עומדת נגד ברי – כן גם לסומכוס החלוקה עומדת נגד ברי. (ואין כוונת התוס' שהדין יחלוקו נוצר ממוחזקות ולא שמוחזקות נוצרת מדין יחלוקו, אלא רק שעניינם שוה.)

ספק מוחזק

בקצה"ח (פח, ט) כתב דספק תפיסה לא מהני. וציין למהר"ש (חו"מ לז) ולמהרי"ט (ח"א קנא), ולש"ש (ש"ד פ"ז ופכ"ו).

אם יש חזקת ממון לגוי

הרמב"ן והרשב"א כתבו בסופ"ק דכתובות (טו:) דאין מוחזקות לגוי. והביאור – במהרי"ט אלגאזי (בכורות פ"ב יז, ו) כתב שתלוי אם איסור גזל הגוי מדאורייתא. [ולפ"ז רק כלפי ישראל אין לגוי מוחזקות, משא"כ להשער"י דלהלן.] ובשער"י (ה, טו) הביאו הקה"י (כתובות ) ביאר שאין 'נראה כשלו' בגוי דהם בחזקת גזלנים. [וע' מה שהק' ע"ז בברכת אברהם בסופ"ק דכתובות.]

ראו גם

• מראי מקומות/סוגיות/חזקת ממון.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף