ערך/וקדשתו

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png וקדשתו

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דאורייתא או דרבנן[edit]

לתוס' בחולין (פז. ד"ה וחייבו) וראש ומרדכי (שם) הויא מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא, אולם המג"א (רא סק"ד) הקשה דבגיטין (נט:) מפורש שהוא דאורייתא, ושכן הוא דעת כמה ראשונים [1]. ובמשנ"ב (רא סקי"ג) הכריע כהראשונים דהויא מדאורייתא. ויעויין עוד ברש"י גיטין שם (ד"ה וקדשתו).

ובתומים (טו סק"ג) כתב שיטה מחודשת: דהחיוב רק כשבגדי כהונה עליהם, אבל המהרש"ם (ח"א רי"ד) הביא בשם החת"ס דכשבגדיהם עליהם לא מהני מחילה אבל עצם החיוב ודאי שייך גם כשאינם בבגדי כהונה, ועיין שם כל התשובה.

כהן קטן[edit]

המג"א (רפד סקי"ב) כתב שאינו נוהג בקטנים שאינם "בני עבודה" במקדש, והקשו עליו מכהנים בעלי מומין שנוהג בהם וקדשתו אף שאינם בני עבודה.[2] ובכלי חמדה (פר' אמור) תירץ דכהנים בעלי מומין אכילת הקדשים שלהם מיקרי עבודה, משא"כ קטנים אף שגם הם אוכלים קדשים, פשיטא דלאו עבודה היא. וע"ע בפי' המלבי"ם פר' צו (אות ל"ו).

וכך מוכח ברמב"ם (מעשה הקרבנות פ"י הי"ז): "אין הקטן חולק אפילו בקדשים קלים, אף על פי שמותר להאכילו קדשי קדשים. וכן אשה ואנדרוגינוס אין חולקין להם בקדשי המקדש כלל שנאמר איש כאחיו. אבל בעל מום, בין קבוע בין עובר, בין שנולד במומו בין שהיה תמים ונפסל, חולק ואוכל - שנאמר לחם אלהיו מקדשי הקדשים וגו', והוא שיהיה ראוי לאכילה, אבל אם היה טמא אינו חולק לאכול לערב".

אם רק בדברים שבקדושה[edit]

לשון הרמב"ם (ריש פ"ד מכלי המקדש): "ומצות עשה היא להבדיל הכהנים ולקדשם ולהכינם לקרבן שנאמר וקדשתו כי את לחם אלהיך הוא מקריב".

ברם בנדרים (סב:) אמרו שכהן נוטל מנה יפה ראשון, משמע אפילו מנה של חולין, וכן כתב שם הר"ן (ד"ה וליטול) "אם בא לחלוק דבר עם ישראל עושה ישראל ממנו שני חלקים שוים וכהן בורר אי זו מהן שירצה", וכן הרא"ש כתב (ד"ה ולברך) "וכשיושב בסעודה יביאו לו מנה יפה תחלה". ובשו"ע הרב (רא ס"ג) גם כתב "בכל דבר שיראה גדול הוא מקודש".

אך המפרש שם כתב (ד"ה וליטול) "כשחולק עם אחיו הכהנים בלחם הפנים", הרי שאף "מנה יפה" היא רק בדברים שבקדושה, והמהרש"א (ח"א שם) ביאר שדקדק זאת מלשון הגמרא להקדימו "לכל דבר שבקדושה". אמנם הפמ"ג (משב"ז ר"ס קלה) צידד שאפשר שהכוונה לסעודת מצוה.

ועי' לפרי מגדים (שם) אריכות בכל זה.

אם הוא חיוב גם על כהנים[edit]

עי' שו"ע ורמ"א (או"ח קכח מה) ובט"ז (שם סקל"ט) ושיעורי הגר"ד פוברסקי זצ"ל גיטין שם. ובדברי המפרש דלעיל.

'וקדשתו' שהוא חילול[edit]

בשו"ת מהר"י וייל (סי' קכז) מביא ממהר"ם, דמי שמכוין שתלד בהמתו בכור ליתנו לכהן כדי להקניטו [=להקשות עליו בגידול הבכור], הרי זה מחלל ברית הכהונה.



שולי הגליון


  1. הרמב"ם (עשה לב) והריב"ש (סימן צג) ומהר"ם מרוטנבורג (פראג, סימן קז).
  2. הגרעק"א (שם) ופמ"ג (משב"ז קלה סק"ח) ומנ"ח (מצוה רסט) וכת"ס (או"ח טו)

מעבר לתחילת הדף