ערך/הפקר בית דין

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הפקר בית דין

אם יכול להקנות או רק להפקיע[עריכה]

דעת רבינו יונה (בשטמ"ק בב"ב ק. ד"ה ורבי אליעזר) דלא מהני אלא להפקיע, ולא להקנות. וכ"כ במחנ"א (קנין משיכה סי' ב ד"ה איברא, [לולא דברי הר"ן]), ונתה"מ[1] (רלה יג). אמנם הרשב"א (בגיטין לו: ד"ה רבא) כתב שמהני אף להקנות. וע"ע שו"ת רעק"א (ח"א רכא אות ו ד"ה ויראה [וע"ש הע' כו], ובסי' רכב אות כא), ואמרי משה (סי' לז בהג"ה), ויד דוד (גיטין לו:).[2]

אם שייך בהקדש[עריכה]

בתוס' בכתובות כט. ד"ה אלו מבואר דשייך הפקר ב"ד גבי חלק מזבח. וע"ש בקוב"ש פ, וכן הוכיח במקדש דוד לה, ג, וע"ש שרק בקדו"ד. וכן משמע בריטב"א (בב"מ צט. ד"ה ואי) דשייך הפקר ב"ד בהקדש. ומתוס' ב"ק עט. (סוף ד"ה תקנו) לכאורה מוכח שלא מועיל להקדש, שהקשו איך רבנן יכולים לתקן שייקנה למועל והא הוי חומרא דאתי לידי קולא. ואם מהני הפקר ב"ד מה קשה. [ולכאורה תלוי אם קנין דרבנן מהני לדאורייתא]. וע"ע קצה"ח קד סק"א "אין להם כח לעקור שעבוד הקדש".



שולי הגליון


  1. וצ"ע דהוא כתב כן ליישב דעת הרשב"א, וסותר לכאורה לרשב"א בגיטין דבסמוך.
  2. לדעת ר' יונה ודאי שהפקר ב"ד אינו יכול לשנות הכללים, אבל לדעת הרשב"א יל"ע אם יכולים גם לשנות את כללי הממון או רק להפקיר ולהקנות.
מעבר לתחילת הדף