ערך/הפה שאסר הוא הפה שהתיר

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הפה שאסר הוא הפה שהתיר

להוציא

בנתיבות (סימן קמט סק"ט) כתב שאף להסוברים דמיגו להוציא לא אמרינן, הפה שאסר הוא הפה שהתיר להוציא אמרינן.

גדר הנאמנות

דנו האחרונים אם נאמנות הפה שאסור הוא הפה שהתיר הוא כנאמנות מיגו מדהוי מצי לשתוק, או דכל שהתיר איננו שומעים כלל את האסר והרי הדין כדקאי מתחילה שלא אסר ולא התיר. וכביאור בתרא נקט הגרעק"א בתשובה, שכן כתב (מהדו"ק סימן קלה) וז"ל דכיון דטוען מיד לקוח לא מקרי הודאה כלל, דמה לי אם טוען שלי היה מעולם או שאומר לקוח, כיון שאומר שהוא שלו לא מקרי הודאה כלל.

ונפק"מ במיגו דהעזה שמשום מיגו אינו נאמן כי לא היה טוען הטענה האחרת, משא"כ סברת רע"א שאין אנו שומעים כלל את האסר שייכת שפיר אף בכה"ג.

ורע"א כתב נפק"מ לפי זה בטוען חוץ לבית דין, דאם הוי מדין נאמנות דמיגו אם כן בעינן שיהיה בבית דין משא"כ באופן שאין שומעים את האסר, מה לי שטען בבית דין מה לי שטען חוץ לבית דין.

מעבר לתחילת הדף