ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הכשר לטומאה
הטעם שאוכלים לא מקבלים טומאה עד שיוכשרו[עריכה]
ברש"י (ויקרא יא לח) מבואר דע"י הכשר מקבל שם אוכל (וכן משמע ברש"י בפסחים כ. (ד"ה אלא דאיתכשר). וכ"כ החינוך (קס). [וע"ע שם שכתב שמה שלא חל שם אוכל עד שייתן מים זה גזה"כ ויש לסמוך [1]קצת טעם שיש מאכלים שאין דרך לאוכלם עד שיישטפו. ועל דרך זה כתב הרשב"ם (ויקרא יא לד) למי שירצה טעם ע"פ ד"א ולתשובת המינים.] והרמב"ן (ויקרא יא לז) כתב טעם ההכשר כי לכלוך השרץ והמטמאים ידבק במאכלים בלחות ולא ביבשים, וע"ש.
הטעם שמשקין א"צ הכשר[עריכה]
במאירי בשבת יד כתב "שהרי הכשרן בעצמן." וצ"ע דבפסחים יח: כתוב שזה חומרא במשקין שא"צ הכשר.
שולי הגליון
- ↑ אבל על מש"כ שלא נקרא אוכל עד שייתן מים – ע"ז לא כתב שזה רק "קצת סמך".
מעבר לתחילת הדף
לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי
|
|
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת
|