ערך/הודאת בעל דין

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png הודאת בעל דין

אם הוי התחייבות[עריכה]

דעת מהר"י בן לב דהוי התחייבות[1], ודעת הקצה"ח (סימן לד סק"ד) דהוי נאמנות מדכתיב אשר יאמר כי הוא זה (רש"י קדושין סה:), ומה שאין אדם נאמן על עצמו היינו רק בעדות הנוגעת לאחרים. וע' ריטב"א שבועות מב. ד"ה ההוא שכ' דהוי מחילה.[2] [וי"מ מחילה על זכות הטענה].

אם סברא או גזה"כ[עריכה]

בחי' הגרש"ש כתובות כב הסתפק בזה, ובזכרון שמואל סי' לח כ' דיש ב' דינים: א. גזה"כ.[3] ב. סברא.

האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי אם זה משום גזה"כ דהודאה או מדלא טען פרעתי[עריכה]

ע' נ"י ב"מ (ג. מד' הרי"ף) וע' שו"ת רעק"א ח"א קמט (הובא בחי' בשבועות מא: ד"ה מה).

אם רק בב"ד[עריכה]

ד' התרוה"כ (סי' א) והפנ"י (כתובות קב. בא"ד ור"ת כו') דרק בתוך ב"ד. וד' הקצ"ח (לד, ד) דאין חילוק. ומה שהודה חוץ לב"ד נאמן ב"אתם עדי" (כתובות קא:) - להפנ"י משום התחייבות, ולתרוה"כ משום שויא אנפשי'.

אם מהני אמתלא[עריכה]

מחלוקת בקצה"ח (פ, א). ובקוב"ש (בכתובות אות נא) כתב דמהני באמתלא ידועה, וע"ע שם ביאור הטעם דלא מהני באמתלא לא ידועה. והריטב"א (ב"ב לג:) כתב דנחלקו אמוראי, והלכה דלא מהני.

הודאה בתנאי[עריכה]

בר"ן בנדרים כז: ובתוס' שם מבואר דמהני הודאה בתנאי, וע"ש בקה"י סי' כ. (בישנים בהוספות ג). וע' פניני הקה"י סי' יח מה שהקשה על הקה"י ומה שהביא מהגר"ד לנדו שציין לחזו"א סנהדרין יז, ד וחזו"א חו"מ ט, יד ד"ה ואפשר, וחזו"א אה"ע סז, ז ד"ה י. וציין עוד לחי' הרי"ם סוף חו"מ (לסי' כא, נדרים כז.).

טענו חיטין והודה לו בשעורים[עריכה]

ע' באות ט'.

נאמנות על הדין ולא על המציאות[עריכה]

הגר"ח שמואלביץ (בשערי חיים גיטין סי' ז בהערה) חידש דהנאמנות אינה על המציאות אלא על הדין.

הודאה בקנס[עריכה]

ע"ע *קנס



שולי הגליון


  1. לכאורה ביאור דבריו שאם האמת כדבריו הרי חיב, ואם אין האמת כדבריו ע"כ שאמר כן בשביל להתחייב.
  2. ייתכן שלא אמר כן הריטב"א אלא במקרה שאין לו נאמנות (מדינא דאשר יאמר כי הוא זה), ואז י"ל דאם אינו אמת ע"כ נתכוין למחול, אבל במקום שיש לו נאמנות א"צ למחילה, ויש אופנים די"ל דל"ש מחילה כגון האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי ואז צריך לדין הנאמנות.
  3. יל"ע אם הגזה"כ נאמרה רק במקום ששייכת הסברא (ונצרך רק לעשותה נאמנות מוחלטת בודאות גמורה ואף נגד עדים) או דמגזה"כ נאמן אף במקום דל"ש הסברא. ותלוי בנידון דהאומר לא לויתי אם זה מסברא מדלא טעין פרעתי או מגזה"כ דהודאה. חו"מ ח"ד עמ' קלח.
מעבר לתחילת הדף