ערך/הודאת בעל דין

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הודאת בעל דין

אם הוי התחייבות

דעת מהר"י בן לב דהוי התחייבות, ודעת הקצה"ח (סימן לד סק"ד) דהוי נאמנות מדכתיב אשר יאמר כי הוא זה (רש"י קדושין סה:), ומה שאין אדם נאמן על עצמו היינו רק בעדות הנוגעת לאחרים. וע' ריטב"א שבועות מב. ד"ה ההוא שכ' דהוי מחילה. [וי"מ מחילה על זכות הטענה].

אם סברא או גזה"כ

בחי' הגרש"ש כתובות כב הסתפק בזה, ובזכרון שמואל סי' לח כ' דיש ב' דינים: א. גזה"כ. ב. סברא.

האומר לא לויתי כאומר לא פרעתי אם זה משום גזה"כ דהודאה או מדלא טען פרעתי

ע' נ"י ב"מ (ג. מד' הרי"ף) וע' שו"ת רעק"א ח"א קמט (הובא בחי' בשבועות מא: ד"ה מה).

אם רק בב"ד

ד' התרוה"כ (סי' א) והפנ"י (כתובות קב. בא"ד ור"ת כו') דרק בתוך ב"ד. וד' הקצ"ח (לד, ד) דאין חילוק. ומה שהודה חוץ לב"ד נאמן ב"אתם עדי" (כתובות קא:) - להפנ"י משום התחייבות, ולתרוה"כ משום שויא אנפשי'.

אם מהני אמתלא

מחלוקת בקצה"ח (פ, א). ובקוב"ש (בכתובות אות נא) כתב דמהני באמתלא ידועה, וע"ע שם ביאור הטעם דלא מהני באמתלא לא ידועה. והריטב"א (ב"ב לג:) כתב דנחלקו אמוראי, והלכה דלא מהני.

הודאה בתנאי

בר"ן בנדרים כז: ובתוס' שם מבואר דמהני הודאה בתנאי, וע"ש בקה"י סי' כ. (בישנים בהוספות ג). וע' פניני הקה"י סי' יח מה שהקשה על הקה"י ומה שהביא מהגר"ד לנדו שציין לחזו"א סנהדרין יז, ד וחזו"א חו"מ ט, יד ד"ה ואפשר, וחזו"א אה"ע סז, ז ד"ה י. וציין עוד לחי' הרי"ם סוף חו"מ (לסי' כא, נדרים כז.).

טענו חיטין והודה לו בשעורים

ע' באות ט'.

נאמנות על הדין ולא על המציאות

הגר"ח שמואלביץ (בשערי חיים גיטין סי' ז בהערה) חידש דהנאמנות אינה על המציאות אלא על הדין.

הודאה בקנס

ע"ע *קנס

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף