ערך/הוגה את השם

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי הוגה את השם

מקור האיסור

אמרו חז"ל (במסכת עבודה זרה דף יח א) ההוגה את השם באותיותיו אין לו חלק לעולם הבא.

הגיית השם באמירת כל אות בפני עצמה

וכתבו הפוסקים והמקובלים, שאף ההוגה שם ה' במילוי אותיותיו, דהיינו שאומר כל אות בפני עצמה, הרי הוא בכלל הוגה את השם באותיותיו. ולכן בנוסח ה"לשם יחוד" שאומרים לפני כל מצוה או תפלה, צריך לומר, ליחדא שם יו"ד ק"י בוא"ו ק"י. ולא להזכיר ח"ו שם הוי"ה.

הגיית השם בשם אדנות - באיזה שמות יש איסור

ואמנם כל זה לענין שם הוי"ה, אבל לענין שם אדנו"ת, וכן לענין שם אהי"ה, יש להקל לאומרו באותיותיו. ואף לענין שם הוי"ה יש שכתבו שאם אינו מתכוין לשם הוי"ה, יש להקל.

זהירות באמירת "אביי הוה"

באשל אברהם (לרבי אברהם דוד מבוטשאטש, או"ח סי' מח) כתב שיש בזה חשש אולי יהיה כעין הוגה השם באותיותיו, ולכך כתב שיותר טוב לומר "אביי היה" ביו"ד. ועי' כף החיים (סי' מח ס"ק א ד"ה אתה), ליקוטי מהרי"ח (ח"א סדר הקרבנות ד"ה אביי), ודרכי חיים ושלום (סי' קיב).ויש שכתבו דאם אינו מתכוין לשם הוי"ה יש להקל [עי' לעיל], ושלכן מותר לומר בתפלת שחרית אביי הוה מסדר המערכה, בלא הפסק בין תיבת אביי להוה, אף על פי שנראה כאומר שם הוי"ה. ומכל מקום טוב יותר שיפסיק מעט בין תיבת אביי לתיבת הוה.

זהירות באמירת "אליהו הנביא"

עי' אשל אברהם (שם) מה שכתב לחלק בין אמירת "אליהו הנביא" לאמירת "אביי הוה", שבאמירת "אליהו הנביא" יש להקל טפי. ובספר ברכת אהרן (עמוד קכב) כתב על רבי אהרן מקרלין, בעל בית אהרן עה"ת, שכשהיה שר במוצאי שבת הזמר "אליהו הנביא", היה מפסיק בין תיבת "אליהו" לתיבת "הנביא" כדי שלא יהא נראה כהוגה השם באותיותיו.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף