ערך/גרמא

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי גרמא

איסור מדין ואהבת

הקהילות יעקב (ריש בב"ק) הביא דברי היד רמ"ה שאף גרמא פטור מ"מ קעבר על איסור דאורייתא של ואהבת.

חילוק בין גרמא לגרמי

א. דעת רש"י (ב"ב כב: ד"ה גרמא, ב"ק נה: ד"ה פטור, ועוד) דאין חילוק בין גרמא לגרמי. (כ"כ בשמו הרמב"ן בקונט' דינא דגרמי ד"ה הזורק, והש"ך שפו סק"ד.)

ב. ע' תוס' ב"ב כב: (ד"ה זאת) ג' חילוקים. וע' רמב"ן דינא דגרמי ד"ה וזה. וע' מאירי ב"ק נה: ד"ה וחכמי. וע' רשב"ם ב"ב צד. ד"ה נותן, בסוגריים. וע' פסקי רי"ד ב"ק נג. דנקט דגרמי חייב רק במזיק בכוונה. וע' רמב"ם סנהדרין פ"ו ה"א.

חייב בד"ש

מזיק בגרמא חייב בד"ש כמבואר בב"ק נה:, ויל"ע אם הוי חיוב ממוני גמור או לא – ע' ערך דיני שמים.

מערב חתיכות בשר כשרות ואסורות

אף שעתה אין הבעלים יכול להנות מחמת העלם הכרתו, הרי זה גרמא בעלמא ופטור (שערי יושר ש"א פ"י). ולא דמי למדמע (ב"ק ד:) ששם מערב לח בלח והרי זה דבר אחד, ואם יאכל ההיתר יאכל גם את האיסור, וכמטנף פירות שאף שהפירות עצמם לא נחסרו אך אכילת הפרי מוכרחת עם הטינוף ולכן חשיב כמזיקם (שער"י שם). ובמשנת רבי אהרן (ב"ק סימן ג אות ח) ביאר באופן אחר שדין דימוע אינו דומה לשאר תערובת איסור, כי גדרו שהטילו חכמים איסור גם על החולין כל זמן שמעורב בהם התרומה ולכן חשוב שאסר גם את החולין, ולא דמי לתערובת איסור שאין איסור על ההיתר רק אינו יכול לאוכלו מחמת חסרון ידיעתו. והביא ראיה לזה מדברי הגמרא בנדה (מז.) שאם חזר המדומע ונתערב, צריך ביטול כנגד כולו, שמע מינה שחל שם איסור על כולו. ויסוד הדין דדימוע הוא חלות איסור וקדושה חדשה גם על החולין כבר נמצא בעונג יום טוב (סימן פא ד"ה ומ"מ).

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף