ערך/גזילה

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי גזילה

אם עיקר הגזילה מחמת הקנין

בזכר יצחק (סו"ס לא) כתב דעיקר הגזילה היינו ההשתלטות, ומה שצריך מעשה קנין דמעשה שראוי לקנות הוא מעשה השתלטות וכן בקוב"ש ב"ב אות שח העלה צד כזה. אבל בנתה"מ (רצב, ה) משמע דהקנין הוא הגזילה, ובמלואי משפט שם כתב שכ"ד הדברי חיים (שומרים יא), והגרש"ש (ב"מ ט, ד), ודעת האמרי משה (לג, ו) – כהזכר יצחק. ובדברי יחזקאל (כה ב) – תלה במח' בעלי התוספות בכתובות לא: (בתד"ה ברשות) שנחלקו ר"י וריצב"א אם יש חילוק בין משיכה הנצרכת למקח לבין משיכה הנצרכת לגזילה. (וע"ע ב"ק עט. תד"ה או.) וע"ש במלואי משפט שהוכיח מדברי הנתה"מ (קפב א) שכתב ששליחות לגניבה היא שליחות למעשה ולא לחלות – שס"ל שלהגניבה אי"צ חלות קנין.

שינוי מעשה

הרבה אחרונים פירשו ששינוי מבטל חיוב "והשיב", וממילא נקנה ע"י הגזילה. קהילת יעקב (לבעל נתה"מ) קידושין כח א ד"ה קידשה בגזל או (עמ' 48). עונג יו"ט כט ד"ה וע"כ. קוב"ש ב"ק אות יד. חת"ס חו"מ קלב. אחיעזר ח"ג לח. גרנ"ט נזיקין צ, קלב. אמרי משה לב, מד. זכר יצחק עא. חזו"א ב"ק סי' טז אות יג. [וע' גר"ח גזילה ואבידה פ"ב (93)]. אמנם ע' מנח"ח קל א, וברכ"ש כתובות מא, וחי' ושעורי רב"ב כתובות כה. וע' נתה"מ (שסא א, לד ה) דאוקמא רחמנא ברשותו כדי לחייבו.

אם ע"י שינוי מעשה נקנה למפרע

בקוב"ש (ב"ק יד, יז, יח) כתב שמשעת הגזילה נעשה שלו על הזמן שלאחר השינוי, וע"ע עונג יו"ט כט, אמר"מ לב ג בהג"ה. וע' פנ"י ב"מ מג: בתוד"ה ר"ע שכתב בדעת הרא"ש שנקנה למפרע. אבל יש חולקים על הרא"ש, ע' רשב"א ב"ק צה. וע' קוב"ש ב"ק קכא בשם יראים. (ובתוס' צה. יש גרסאות, ע' ב"ח וגר"א שעל הגליון)

אם שינוי מעשה מבטל דינים בכל התורה

בתוס' ב"ק סה: ד"ה הא כ' דבכל מילי. [וע' גרי"ז הל' גזילה.] והיראים רצג פליג. [וכ"מ מרש"י ב"ק צג: ד"ה במקומו.]

שינוי רשות

ד' הרמב"ן במלחמות (ב"ק מא. בד' הרי"ף) דמבטל ה"אתא לידיה באיסורא". וכ"כ בשטמ"ק ב"ק סח. ד"ה ולא תימא בשם ר"פ. ובקצה"ח (שנג א, שסב א) תלה במח'. [וע' רש"י ב"ק סח. ד"ה לאחר יאוש ותוס' ב"ק סז. סד"ה הא. וע' תוס' רי"ד ב"ק פ"י אות ג.] וע"ע קה"י ב"מ סי' כח. (בישנים סי' כה). [וע' ב"ק קטו. מח' אם ש"ר ואח"כ יאוש מהני. וצ"ע].

גזלן בשוגג ובאונס

בקצה"ח כה א כ' דפטור. וע"ש בהערות פיתוחי חותם. וע' זכרון שמואל נו שכתב להוכיח מתוס' קידושין נה. דאין פטור באונס וכ' שכ"ד הרב מבריסק. וע' רא"ש סוכה פ"ג סו"ס ל דמוכח כן. וע' מאירי ב"ק צה. (ד"ה מי שגזל), ושם מוכח דאף אם לא נתכוון להוציא חייב, וצ"ע מטבחוה ואכלוה (כתובות לד: ב"ק קיב.), וצ"ל דהמאירי ס"ל דמעשה שינוי אינו מחשיבו גזלן מצד עצמו. [ודלא כרע"א כתובות לד:] ולכן אין שם מעשה גזילה, וד' תוס' קידושין הנ"ל כהגרעק"א. וצל"ע בב"מ עח: וברמב"ן ריטב"א ר"ן ור"פ שם. וע"ע מחנ"א גזילה סי' ז שתלה במח' ראשונים.

גזל עכו"ם אם נהיה שלו למ"ד מותר

ביראים (תכב, וע"ש תועפות ראם לט) כ' דאף למ"ד (בב"ק קיג) גזל עכו"ם מותר מ"מ לא נהיה שלו. והובא במ"א או"ח תרלז סק"ג. וע' מלחמות ריש פ"ג דסוכה דמשמע כהיראים כמש"כ הגרעק"א שם (ל: ד"ה במג"א). אבל החת"ס שם מפרש דהמלחמות אינו כהיראים, וע"ש שכ' דגם ביראים יש ט"ס. וע' רמ"א אבה"ע כח א. וע' דברי יחזקאל (סי' נא ג) שכ' דלרוב הפוסקים זה נהיה שלו.

בהפקעת הלוואתו (דעכו"ם) אם יש חיוב ממון

ע' תוס' (ב"ק קיד. ד"ה ולא) דמבואר גבי הפקעת הלוואתו דמצד הממון - חייב. (וע' גר"ח סטנסיל רלב, ושער"י ה, ה). ובדברי יחזקאל הנ"ל כ' לחלק בין הפקעת הלוואה לגזל.

גזילת קרקע

יל"ע לרבנן דס"ל (בב"ק קיז:) דקרקע אינה נגזלת, אם הטעם משום שבמציאות לא יצאה מתחת יד הבעלים כיון שיכול לקבלה בחזרה בב"ד (כמש"כ תוס' בב"מ קג. ד"ה פרדיסי דכיון שא"א לשומטה ולהצניעה מבעלה אין מוחזקות בקרקע), או מגזה"כ שהרי נלמד מפס' (בב"ק קיז:). וע' תוס' בסוכה לא. (סד"ה אבל) שכתבו "דבחזקת הבעלים עומדת ולכך אין קרקע נגזלת." (וע"ש בגהש"ס). וע' תוס' בב"מ סא. (ד"ה אלא) שכתבו "דהא דקרקע אינה נגזלת אינו מן המקרא אלא דא"א לזוזה ממקומה." וע"ש במהרש"א, ובפנ"י (שם) כתב דהפס' ממעט מהשבה ומקנייה בשינוי, ומה שאין לאו היינו מהסברא הנ"ל. וכ"ה בקה"י (סוכה כב, ד, וכן ב"ק מג). וע' חזו"א (או"ח קנ, כב ד"ה ב"מ). [וע' מש"כ בערך חזקת ממון – תפיסה בקרקע בהערה].

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף