ערך/בר מצוה
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
בר מצוה
זמן התחלת הנחת התפילין:[עריכה]
דעת הרמ"א (בסי' לז ס"ג) שמניחים רק כשהוא בן י"ג (ע' מ"א סק"ד ומחצית השקל שלדעת הרמ"א אסור להניח לפני כן ולא שאינו חייב). והמ"א כתב שנוהגים להניח ב' או ג' חדשים קודם, והביאו המ"ב. [ובערה"ש (לז, ד) כתב שנוהגים חודש, ויש שאין מניחים כלל מקודם]. ובשלחן הטהור (קמארנא לז, ד) כתב שע"פ האריז"ל אין להניח לפני כן, והזהיר ע"ז. וכן מובא בדברי יציב (בכמה מקומות) שמנהג צאנז לא להניח לפני הבר מצוה אפילו יום אחד, וביאר משום קדושת התפילין שלפני הבר מצוה אינו נזהר כ"כ. ונהרא נהרא ופשטיה.
אם לברך שהחיינו בהנחת התפילין הראשונה, ובבר מצוה:[עריכה]
ע' מ"ב (כב ס"ק ב ובבה"ל שם) שי"א שיש לברך שהחיינו על תפילין (אם עשה אותם בעצמו), וי"א שיש לברך כשעושה מצוה פעם ראשונה בחייו, ולכן נכון שיכניס עצמו לברך שהחיינו ויפטור את זה. וע' הליכות שלמה (תפילה ד, יד) שנתן להם את התפילין במתנה ביום הגיעם למצוות ובירכו שהחיינו על ההנחה וגם על המתנה של התפילין, ויכוין גם על עצם היום שנהיים בני דעת וזוכים מיום זה ואילך למצוות. ובשו"ת חת"ס (או"ח נה ד"ה ויען) כתב שיכוין גם על כל המצוות שיעשה בימי חייו. [אמנם לכאורה לענין עצם היום אפשר לפטור בברכת שהחיינו שעל הבגדים החדשים אם מברך בלבישה כגון שהוצרך לתיקון או שנוהג כמנהג העולם לברך בשעת הלבישה (ולא בשעת הקנייה כעיקר הדין), והיינו אם מברך ביום הבר מצוה.]
סעודת בר מצוה: אם דוקא בו ביום:[עריכה]
במ"א (רכה, ד) כתב שמצוה לעשות סעודה כיום החופה, ומשמע דהיינו ביום שנכנס לשנת י"ד, וביש"ש כתב דאם הנער דורש הוי סעודת מצוה אפי' אינו באותו יום. עכ"ד המ"א. וע"ש ביש"ש (ב"ק פ"ז סי' לז) שמשמע לכאורה שגם הוא מודה שעדיף לעשות הסעודה בו ביום.
עיקר ענין הסעודה:[עריכה]
ע' ביש"ש (הנ"ל) שעושים שמחה ונותנים שבח לקב"ה שזכה הנער להיות בר מצוה וגדול המצווה ועושה, והאב זכה להכניסו בברית התורה. ובזוהר מובא שר' שמעון עשה שמחה גדולה וסעודה ביום שנכנס ר' אלעזר בנו למצוות, ושם מבואר שביום זה נכנסת נשמה קדושה עליונה לבחור הבר מצוה, ונהיה הבן קדוש. (מובא ביסושה"ע שער הכולל פט"ו). ובהליכות שלמה (ד 41) הובא בשם החת"ס עה"ת (ויחי עה"פ וירא יוסף) ששמחת הבר מצוה היא המצוה הראשונה שמקיים הנער ששמח במצוות ה' והיא מ"ע דאו' לעבדו בשמחה.]
ברכת ברוך שפטרני:[עריכה]
ערך מורחב – ברוך שפטרני (ברכה)
במ"ב (רכה ס"ק ו) כתב שנהגו לברך כשקורא בתורה שאז נודע לרבים שהוא בר מצוה. עכ"ד. אמנם צל"ע שהיום יש נוהגים לקרוא את המפטיר וההפטרה בשבת שלפני הבר מצוה, וא"כ אין ניכר לרבים שהוא בר מצוה עד שיעלה לא' מז' הקרואים או שיעלה בחול וכדומה. וצל"ע.
ברכות התורה:[עריכה]
בליל הבר מצוה יל"ע אם חייב בברכת התורה כיון שברכת התורה שבירך בבוקר היתה בקטנות. וע' הליכות שלמה (תפילה פ"ו הערה 5) שהגרש"ז היה מורה לכוין בברכת אהבת עולם של ליל הבר מצוה לצאת יד"ח ברכות התורה וללמוד מיד אחר התפילה. וכ"כ בקונטרס המועדים מתורת בריסק בענייני שבועות בשם הגר"ח. [ומחבר הקונטרס אמר לי שהעתיק זאת מכתבי הג"ר שמחה קסלר זצ"ל ששמע מהגרי"ד (בן הגרי"ז).]
אם החתן בר מצוה יכול לזמן:[עריכה]
במ"ב (קצט, כז) כתב שמי שהוא בן י"ג יכול לזמן אף שלא ידוע שהביא ב' שערות כיון שלרוב הפוסקים זימון מדרבנן ובדרבנן סמכינן על חזקה דרבא שאם הוא בן י"ג מסתמא הביא ב' שערות.[1] אמנם החזו"א (לא, א) השיג על מש"כ המ"ב שלרוב הפוסקים זימון מדרבנן, ובשונה הלכות (קצט, ו) כתב שלדעת החזו"א אין לזמן אא"כ ידוע שהביא ב' שערות. [ולכאורה יש לדון קצת לצרף דעת המהרש"ל שמדאורייתא קטן מוציא (ע' מ"א קצט ס"ק ז) עם השיטות שזימון מדרבנן. וצל"ע.]
- ↑ בספר מעתיקי שמועה הובא מספר דברי פנחס (סי' ב) שאמר בשם הבית הלוי שיש צד שאינו נעשה גדול עד הבוקר. וצל"ע אם יש מקום לחשוש לחידוש זה ששם נראה שנאמר לפילפולא ולא לדינא.
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |