ערך/ברכת שחלק מחכמתו ליראיו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png ברכת שחלק מחכמתו ליראיו

המקור בשולחן ערוך[עריכה]

אורח חיים סי' רכד (סעיף ו).

בזמן הזה[עריכה]

עי' ערוך השולחן (שם) שכתב וכמה שיעור גדלו בתורה או בשארי חכמות לא נתבאר ולכן נמנעים עתה מברכה זו. אולם בחיי אדם (כלל סג סעיף ח) כתב אע"ג דבזמן הזה אין לנו דין ת"ח מ"מ לענין זה אף בזמן הזה מי שהוא מופלג בתורה מברך עליו ברכה זו וכו', ע"ש[1].

שם ומלכות[עריכה]

בשולחן ערוך (שם) כתב: אומר בא"י אמ"ה שחלק מחכמתו ליראיו. אולם בכף החיים (רכד אות יט) כתב שנראה כיון שיש פלוגתא בנוסח הברכה[2] אין לברך כי אם בלתי שם ומלכות. וכעין זה (אבל מחמת טעם אחר) מביא בשם חסד לאלפים (סעיף יב) שכתב שאפשר שבזה"ז שאין דין ת"ח, אומר בלי הזכרת שם ומלכות. וכן מביא בשם בן איש חי (פרשת עקב אות יג) לברך בלא שם ומלכות. ובסוף ספר חמשה מאמרות נדפס איגרת מבעל מנחת אלעזר וז"ל: "ששאל מדוע לא נהגו כן, הנה כן ראיתי (בימי נעורי) בעירות גדולות בפעסט מרבני קשישאי שברכו שחלק מחכמתו ליראיו בשם ומלכות." וציינו שם לנימוקי א"ח (שם) ותשו' מנח"א מכת"י (חלק ה סי' פא).

נוסח הברכה[עריכה]

כאמור, בשולחן ערוך (שם) כתב: שחלק מחכמתו ליראיו[3]. אולם הרמב"ם (הל' ברכות פ"י הי"א) והסמ"ג[השלם מקור] והאורחות חיים[השלם מקור] והכלבו[השלם מקור] כתבו: שנתן מחכמתו ליראיו[4].



שולי הגליון


  1. ועי' להלן בשם חסד לאלפים.
  2. עי' להלן.
  3. ופירש במגן אברהם (ס"ק ד) שישראל הם "חלק אלוה" (איוב לא ב) ודבקים בו, לכן אומר שחלק. וכן כתב בט"ז (ס"ק א): לפי שהם דבקים בו ית', וכל שאתה אומר חלק, צריך אתה לדעת ממי נחלק, נמצא שיש יחוס לחלק אחר מי שנתחלק ממנו וכו', ע"ש.
  4. ועי' לעיל בשם כף החיים.
מעבר לתחילת הדף