ערך/במה מדליקין (פרק)
|
|
ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי 
במה מדליקין (פרק)
מתי נאמר[עריכה]
השולחן ערוך (או"ח סימן ער ס"א) מביא שיש נוהגים לאומרו אחר ערבית, אך מנהג הספרדים לאומרה קודם ערבית וכן הכריע השו"ע להלכה.
ובטעם הדבר כתב בבית יוסף (שם) שכל טעם אמירת במה מדליקין בערב שבת הוא בשביל סיום הפרק "שלשה דברים צריך אדם לומר בתוך ביתו ערב שבת עם חשכה", ואחרי ערבית שכבר נכנסה שבת אין בכך טעם[1].
וקודם ערבית אף שכבר אמר בואי כלה במזמור לכה דודי, ודעת האר"י (שער הכוונות סד::) שבכך מקבל שבת ואסור בעשיית מלאכה, ואם כן עדיין לא יועיל אם יזכר שלא הדליקו הנרות וכו', מכל מקום אשתו עדיין לא קיבלה שבת אם לא הדליקה נרות ויוכל לומר לה לעשות דברים אלו.
ועוד יש נוהגים[2] לומר במה מדליקין אחר לכה דודי קודם מזמור שיר ליום השבת, ולדעת השולחן ערוך (או"ח סימן רסא ס"ד) אינו מקבל שבת אלא כשאומר מזמור שיר ולא באמירת בואי כלה, ואם כן שפיר תועיל אמירתו אם לא עשה דברים אלו.
והיעב"ץ בסידורו (מוסף השבת מהדורא בתרא) כתב שהעיקר כדעת הספרדים וכהכרעת השו"ע, אך שוב חזר בו בספרו מור וקציעה (סימן רע) והכריע כדעת האשכנזים לאומרו לאחר ערבית. ובטעם הדבר כתב שבודאי אין טעם קריאת הפרק בכדי שיאמרו שלשה דברים וכו' שהרי הדלקת הנר כבר הדליקו כולם בבתיהם, אלא טעם קריאתו כדי שידעו שאסור לקרוא לאור הנר שחיישינן שמא יטה, וילמד זה מדברי המשנה אין מדליקין לא בלכש ולא בחוסן וכו' שכל אלו הפתילות והשמנים אסור חכמים שמא יטה[3].
ובחזו"ע (שבת ח"א עמוד שלא הערה א) הביא שהמקור לאמירת במה מדליקין הוא בתקופת הגאונים שתקנו לאומרו לאחר התפילה בשביל המאחרים לבוא לבית הכנסת, וכעין תקנת חז"ל באמירת ברכה מעין שבע אחר התפילה[4], ולפי זה כל הטעם הוא אחר התפילה דווקא, אך כיום שבטל הטעם שוב אפשר שיש לקרות קודם התפילה וכמחלוקת המנהגים.
ביום טוב שחל להיות בערב שבת[עריכה]
הטור (או"ח סימן ער) הביא מנהג אשכנז שלא לאומרו כשחל יו"ט בערב שבת כיון שאינו יכול לומר "עשרתם".
| לניווט בין ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי | |
|---|---|
|
| |
| א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • כ • ל • מ • נ • ס • ע • פ • צ • ק • ר • ש • ת |