ערך/ביעור פירות שביעית

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png ביעור פירות שביעית

מצות ביעור פירות שביעית היא מצוה מן התורה, לפיה יש לבער את פירות שנת השמיטה מן הבית כאשר הם כלים מן השדה.

הגמרא בתענית (ו:) לומדת מהכתוב (ויקרא כ ז) "ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכול", כל זמן שחיה אוכלת בשדה האכל לבהמתך בבית, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית.

אתרוגים[עריכה]

בנטעי גבריאל (הל' ד' מינים פ' ס"ב) ציין לדעת שו"ת מנחת יצחק (ח"ג סימן צב) ועוד פוסקים שכתבו שאין חובת ביעור באתרוג אחד, שהרי אין בו שיעור ג' סעודות. וכן זכר מסברא זו בתשובות והנהגות (ח"ד עמוד תמט, לקט מנהגים מהגר"ח אות פב)[1].

ולגבי זמן ביעור אתרוגים כתב בתשובות והנהגות (שם) שלא נתבאר זמן ביעורם. ובספר ההנהגה בפירות שביעית (פכ"ה סעיף כג) הביא בשם הגר"ש סלנט (הו"ד בס' השמיטה להגרי"מ טוקצ'ינסקי פ"ט ענף ט הערה ד) שזמן הביעור על פי רוב בחודש שבט. אך הוסיף שיש מחמירים לבערו מיד לאחר סוכות[2]. ויש שכתבו בשם הגר"מ פיינשטיין שזמן ביעור אתרוגים כבר בראש השנה, וקודם לסוכות צריך להפקירו ולחזור ולזכות בו.

עוד הזכיר שם שבזמננו רבים תולשים את כל האתרוגים סמוך לסוכות כדי שלא לקלקל כח האדמה בחינם, ואם כן יש לדון שמא חשיב כלה לחיה מן השדה[3].



שולי הגליון


  1. ואולי כיון שיש לדון שיעור ג' סעודות בכל פרי לפי דרך אכילתו, ממילא באתרוג שדרך לאוכלו כיום כריבה, יש למדוד הרגילות לאכול ריבה בג' סעודות ואם כן אף באתרוג יש כשיעור.
  2. שם בשם מהרי"ל דיסקין הובא בשו"ת משנת יוסף (ח"ג סימן לד עמוד קעט) וכ"כ באורחות רבינו (ח"ב עמוד שלג בשם החזו"א).
  3. ראה לעיל בסמוך שיש שהחמירו לבער האתרוג מיד אחרי סוכות.
מעבר לתחילת הדף