ערך/איני יודע אם פרעתיך

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי איני יודע אם פרעתיך

האומר לחבירו הלויתני ואיני יודע אם פרעתיך חייב. (מתני' בב"ק קיח. ובתוס' ד"ה והלה).

אם דוקא בברי ושמא

בב"ק קיח. משמע דדוקא בגוונא שהתובע טוען ברי, וכן משמע ברמב"ם (טוען ונטען א, ט) ובשו"ע (חו"מ עה, ט), ובש"ך (ס"ק כז וס"ק סה), ובתומים (עה, כב ד"ה ונראה), ובנתה"מ (עה, ז), ובש"ש (ב, ז). אמנם ברשב"א (גיטין עח: ד"ה רבה) משמע לכאורה שאף בשמא ושמא חייב. וע' קצה"ח (עה, ו) שתי' הסוגייא דב"ק קיח דשמא ושמא דהו"ל למידע זה ריעותא לתובע טפי, (וע' מל"מ שאלה ד, א שכתב שהמלוה צריך לדקדק טפי.) אמנם ע' חזו"א (חו"מ ה, ג) שביאר הרשב"א באופן אחר.

אם גם בברי גרוע ושמא טוב

במל"מ (שאלה ד,א) כתב שדוקא בברי טוב ושמא גרוע חייב. וכ"כ בנתה"מ (עה, ז). ובקוב"ש (ב"ב תרנו) הביא ראיות שאף בשמא טוב חייב, וע"ש (באות תרנז) שחילק אם שייך אסממ"ו או שזה רק מדין חזקה בצירוף ברי ושמא. (וכ"ה בקוב"ש ח"ב סו"ס ג).

אם דוקא באין ספק לפנינו

ע' רשב"א (גיטין עח: ד"ה רבה) שכתב שרק באין ספק לפנינו. ובקוב"ש ח"ב סו"ס ג כתב דבברי טוב ושמא גרוע חייב אף בספק לפנינו, מדין ברי ושמא עם חזקת חיוב. ובלא ברי טוב ושמא גרוע דוקא באין ספק לפנינו, ומדין אין ספק מוציא מ"ו. (וע"ע בקוב"ש ח"א ב"ב תרנז). ובחי' הגרש"ש ב"ק ל כתב דדוקא בברי ושמא.

טעם החיוב באיני יודע אם פרעתיך

בבית הלוי (ח"א סי' מ אות יז) ביאר ג' טעמים: א. חזקת חיוב בצירוף ברי ושמא (כמבואר בפ"ק דכתובות יב: לדעת כמה ראשונים דמצרפים חזקה עם ברי ושמא) ב. איהו דאפסיד אנפשיה דלא דק למידע. ג. אין ספק מוציא מידי ודאי. וסברא זו מבוארת (כטעם לאיני יודע אם פרעתיך) גם ברי"ף (ב"ק קיח) וברמב"ן (ב"מ צז:) ובראב"ד (בחידושיו לב"ק קיח. ובשטמ"ק בב"מ צז: ד"ה וז"ל הראב"ד) ובספר התרומה (לח, ד, ב). וע"ע קוב"ש (ב"ב תרנז וח"ב סו"ס ג) דיש אופנים שזה מטעם א' הנ"ל ויש אופנים שזה מטעם ג'. ובש"ש (ב, ז) ביאר דבאמת ברי ושמא ברי עדיף, אלא דחזקת ממון אלים מיניה, ובא"י אם פרעתיך איתרע חזקת הממון.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף